ה

י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת דהיינו לפי ששרש ההמשכה והגילוי בו מבחי' ממכ"ע בחי' חכמה כו' שנק' מצר וגבול לגבי סוכ"ע, ולכן כל המ"ב מסעות נק' הכל אשר יצאו מאמ"צ והיינו עד חנייתם בירדן יריחו, יריחו הוא בחי' ריח עיין בד"ה וישלח יהושע מן השטים, ועיין מענין שם מ"ב בזח"ב תרומה דקל"ב ע"ב שהוא העלייה עד א"ס כו' ועיין מענין יריחו בהביאור דאלה מסעי שם, והנה שם מ"ב י"ל נתגלה במ"ת כי כ"ב אותיות ועשרה מאמרות ועשרת הדברות זהו שם מ"ב, ומ"ש וזהו ענין בטל רצונך י"ל היינו ש' מ"ב שבפ' ראשונה דק"ש שנאמר בה בכל מאדך בלי גבול, ונק' ערש"מ כמ"ש במ"א, ר"ל עושים רצונו, המשכה מבחי' אית רצון לעילא, גם בטל רצונך, כי ענין שבת יש בו ב' פירושים הא' לשון שביתה ונייחא הב' ענין ביטול והעברה כמו תשביתו שאור, והא בהא תליא כי ע"י גלוי רצון העליון ממילא משבית ומבטל היצה"ר עיין בילקוט פ' בחקתי ע"פ והשבתי חיה רעה מן הארץ, ועד"ז ענין בטל רצונך כו' ושיהי' גלוי רצון העליון בחי' יחידה שאין לו רצון אחר כו' עיין מענין יחידה בד"ה ענין ק"ש אחד ואהבת, פ"ב, ובביאור ע"פ כי כאשר השמים החדשים, שבסוף שיר השירים ושם פ"ג יעו"ש.

ומ"ש וזהו שאו את ראש כו' לגלגלתם, עיין מענין גלגלתא בד"ה תקעו בחדש, דרוש הראשון, וע"ש פ"ג שהוא המאיר בר"ה י"ל ע"ד מש"כ שאו את ראש כו' לגלגלתם, ובד"ה אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ, דרוש השני פ"א בענין בשעה שישראל עונין אישר"מ הקב"ה מנענע בראשו, ושם פ"ב דהיינו ע"י ישראל לי ראש, ויש לפרש לי ראש היינו שאו את ראש, לבחי' גלגלתם וזהו לי, וע"ש בהביאור, ועיין עוד מענין גלגלתא שהוא כתר שבכתר ולמעלה גם מהחכמה שבכתר בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות, ובד"ה ובבואה לפני המלך שם נזכר ג"כ מענין שאו את ראש כו' לגלגלתם, ושם רצון העליון ב"ה הוא העולה למעלה מעלה מבחי' העונג כו', ועיין בד"ה האזינו השמים, דרוש הראשון פ"ד גבי והנה יוהכ"פ נק' שבת שבתון כו' ומשם יובן ג"כ ענין שאו כו' לגלגלתם, ועמש"ש שעי"ז נמשך אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, וז"ש כאן, ונכרתה הנפש כו' והעצה היעוצה לזה כו'.

ועוד יובן ענין גודל בחי' זו דשאו לגולגלתם ממ"ש במ"א בענין ריב"ז שאמר איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי, שהוא תמוה, והענין כי הנה ענין הנשמה היא למעלה מבחי' שכל, והשכל הוא רק זיו והארה מן עיקר הדבר שהוא הנשמה יחידה כו' שהיא מתלבשת באור השכל (ע' ביאור כי כאשר השמים החדשים שבסוף שה"ש פ"א וביאור ע"פ ולא תשבית מלח בפ' ויקרא פ"א) והיא נקרא ספירת כתר שכלולים בו ע"ס (ע' בד"ה וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר, פ"ב) וא"כ מוכרח שאין להשיג מהות הנשמה שהיא למעלה מן הדעת וזה שאמר ריב"ז איני יודע כו' שאע"פ שעסק בתורה הרבה והתבוננות רב עכ"ז היינו שהחכמה שבנפשו היתה בדיבוק גדול בחכמת ה', אעפ"כ נסתפק שמא הבחי' נשמה שלמעלה מהדעת כנ"ל לא היה בעבודת ה' כדבעי וזהו שאמר איני יודע כי הוא למעלה מהדעת כנ"ל, וזהו ענין חסידים הראשונים שהיו שוהים בתפלתם ט' שעות שהי' מדרגתם בבחי' רצון עילאה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org