184

ובכ"ז אינו דומה, שבכהנ"ל ישנה המצוה במציאות עכ"פ, אבל — אין שבת ביום הששי או ביום הראשון.

שוב ראיתי מה שציין בספרו למשנה ברורה.

* * *

במש"כ בהנ"ל שאפשר שכל בנ"י יעברו קו התאריך בזמן הנ"ל ויבטל שבת זה לגמרי

— ולהעיר ממכילתא ר"פ תשא, שמדייק: הרי הגוים שהקיפו את אר"י וחללו ישראל כו'. ובמש"כ בזה צפנת פענח להגאון מרגצוב (ואין הספר עתה תח"י) שמפרש אשר דוקא בכה"ג שבטלה שבת לגמרי צריך קרא (שרק עפ"ז מובן שנקט במכילתא מציאות רחוקה כ"כ)^*. כן צ"ע בכגון דא — אם הניחו ישראל תפלין ביוהכ"פ של שנת גמר בנין ביהמ"ק, כיון שאכלו ושתו בו (מו"ק ט, א). ועיין צ"צ על מו"ק (פ"ג מ"ד) אשר האות הוא איסור מלאכה, ואפשר שגם ביוהכ"פ זה מלאכה לא עשו בו (לבד הכהנים מקריבי הקרבנות. ואולי גם המבשלים וכו' (אבל לא כל ישראל) מלאכת אוכל נפש?) ואכ"מ. —

אבל מציאות זו שכל ישראל יעברו בב"א קו התאריך אי אפשרית היא, עפמש"כ בסהמ"צ להרמב"ם מ"ע קנג, אשר חלילה לא­ל מעשות זאת כי הוא הבטיח כו'. — בצפנת פענח הל' קדה"ח ספ"ה הראה מקור לזה מב"ב קטו, ב והוריות ו, ב. וצ"ע כוונתו, דהרי גם אם ימצאו בני אפרים ומנשה בקצוי תבל הנה ארץ נחלתם לעולם עומדת, וא"כ לא כליא שבטא.

* * *

מש"כ ליישב דברי החזו"א בפירוש דעת הרז"ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ"כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכ"מ בספרו...

בסברת גרירה — אף שנמצאה דוגמא רחוקה לזה מהמקדיש אבר שהנשמה תלוי' בו. ודוגמא יותר קרובה בהל' עירובין שמשנכנס בתחום ובעיר — כל העיר כד' אמות וכו' — הנה בענין תחלת היום פשוט לד"ה שתלוי בשקיעה וזריחה, היינו שכל נקודה ונקודה היא בפ"ע בהחלט.

ומבהיל את השכל לומר ולחדש — שבמנין ימים אלו הנה אלפי מילין יהיו נגררים אחרי נקודה אחת.

* * *

לכאורה התמי' הכי גדולה בשיטת הרז"ה היא, כיון שלדעתו קו התאריך הוא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org