שלוחי השם"; משא"כ כאשר הם הולכים ופועלים ביחד עם ה"מלך", הקב"ה בעצמו, כשהוא ית' "עובר ממקום למקום", הרי הכל מתייחס להקב"היט.
אבל, אף שפירוש זה אתי שפיר בלשון המכילתא "כמלך שעובר ממקום למקום"כ, קשה לבאר כן דברי רש"י, שמוסיף ומפרש "ובהעברה אחת וברגע אחד כולן לוקין", דלפי הנ"ל הרי העיקר חסר בפרש"י, דהול"ל שהולך עם שריו ועבדיו וחייליו (וכיו"ב), ואילו רש"י מדגיש ענין אחר, ש"בהעברה אחת וברגע אחד כולן לוקין"כא.
ג. ויש לומר הביאור בזה:
הקושי בלשון "ועברתי" כאן הוא, דלעיל בדברי משה לפרעה ע"ד מכת בכורות נאמרכב "כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה גו'", ואילו כאן (בדברי משה לישראל) נאמר "ועברתי בארץ מצרים".
וצ"ב הכוונה במ"ש שם "אני יוצא בתוך מצרים", דלכאורה, פעולות הקב"ה אינן מצריכות "יציאה" של הקב"הכג. וכמו שהי' בשאר המכות, "הנה יד ה' הוי' במקנך גו'", "והפלה ה' בין מקנה ישראל גו'"כד, "ואך אותך ואת עמך בדבר גו'"כה — ולא נאמר בכל אלו שהיתה "יציאה" של הקב"ה לתוך מצרים כדי להכותם. ופשוט, דמעשה הקב"ה הוא באופן ד"הוא אמר ויהי"כו, ולמה נאמר כאן "אני יוצא גו'"?
אלא דענין ה"יציאה" כאן פירושו מעשה מיוחד בשביל הצלת וגאולת ישראל, וכמ"שכז "וארד להצילו מיד מצרים", וזוהי גם מטרת "יציאת" הקב"ה "בתוך מצרים", כדי להצילם ולגאלם.
[ואף שגאולת ויציאת בנ"י ממצרים היתה "בעצם היום הזה", יום ט"ו בניסןכח, מ"מ, זמן הגאולה מצד למעלה