ו. ויש לומר, שכיון שאלו ואלו דברי אלקים חיים, הרי כ"א משלשת אופנים אלה הי' במ' יום אחרים שהי' משה בהר:
עליית משה במ' ימים הראשונים היתה לקבל לוחות הראשונות, שהיו מעשה אלקים ומכתב אלקיםמ, נס שלמעלה מן הטבע לגמרי, ובהתאם לזה גם העדר האכו"ש של משה לא הי' בגדר של טבע, ואפילו לא מצד שנתעלה גופו להיות כטבע של מלאכים — אלא הי' ענין נסי מצד הקב"ה;
במ' ימים האמצעיים (שהיו בכעסמא) לא היתה הנהגה נסית, והעדר האכו"ש של משה הי' ענין טבעי, שמרוב טירדתו ועסקו בהיותו עם ה' לא הרגיש דרישות גופו;
ובמ' ימים האחרונים, שעלה לקבל לוחות שניות, והם היו "ברצון"מא (כמו ימים הראשונים), העדר אכו"ש שלו הי' נס, אלא שכשם שהלוחות השניות לא היו מעשה אלקים, כמו"כ העדר אכו"ש של משה בהר, לא הי' נס תמידי מאת ה', אלא שנזדכך גופו להיות כגופו של מלאך שאין צריך אכו"ש (גשמית).
ועפ"ז מדוייק עוד חילוק בין השמו"ר וב"ר הנ"ל — שבב"ר מביא הכתוב דפ' עקבמא "ואשב בהר גו' לחם לא אכלתי גו'" המדבר במ' יום הראשונים, ואילו בשמו"ר קאימב על הכתוב דפרשתנו שמדבר במ' יום אחרוניםמג — כי הב"ר ס"ל שהי' באופן נסי כנ"ל, ולכן הביא הכתוב דפ' עקב שמדבר ע"ד עליית משה מ' יום הראשונים; משא"כ השמו"ר שס"ל שנשתנה טבע גופו של משה עד ש"נדמה להם" — קאי על הכתוב דפרשתנו במ' יום האחרונים.
אבל לאידך, כשם שיש מעלה בלוחות שניות על לוחות ראשונות, דאף שלוחות ראשונות היו במעלה עליונה יותר, מ"מ, הי' שייך בהם שבירהמד, משא"כ לוחות שניותמה, קיימות לנצח — עד"ז בענין העדר אכו"ש של משה, שאף שבאופן הא' ה"ז נס יותר, מ"מ אין זה שייך לטבע גופו של משה, משא"כ כא