144

לכם גו'", וע"ד מ"ש בתוס'^נט "דבמקדש ראשון. . אמה טרקסין ע"פ הדבור עביד כדכתיב הכל בכתב" (ומטעם זה אין על האמה טרקסין הגדר ד"והבדילה הפרו­כת גו'", שהפרוכת עצמה צריכה להב­דיל בין הקודש וקדש הקדשים).

ולאופן הב' יש לומר, שזוהי כוונת הרמב"ם בהלכה זו, שבתחילת ההלכה כתב רק "בבית ראשון הי' כותל מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים" ולא הביא ע"ז הקרא ד"והבדילה הפרכת לכם גו'", ורק בסיום ההלכה, לאחרי האריכות ע"ד עשיית שתי הפרוכות בבית שני, מסיים "אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד ש­נאמר והבדילה הפרכת לכם וגו'", שבזה מדגיש, שהחיוב דעשיית אמה טרקסין (וכן הנחת אמה יתירה כנגד עובי הכותל בבית שני) אינו מדין "והבדילה הפרכת לכם וגו'", שזהו חיוב בפ"ע, וזו היתה מטרת עשיית הפרוכת (שבפתח הכותל) במקדש ראשון (מצד החיוב ד"והבדילה גו'")^ס.

ח. והנה הובאו לעיל (ס"ה) דברי הזהר, שמנה ד' חלקי המקדש — "עזרות ולשכות ובית האולם והדביר", ופירוש אאמו"ר, שהם כנגד ד' אותיות דשם הוי'. ויש לומר, שבהערה זו מחדש אאמו"ר ענין בהלכה בשיטת הזהר.

ובהקדם שבזהר שם מפרש לשון הכתוב "את בית ה' ואת בית המלך" — "בית ה' דאיהו בית המקדש כגון עזרות ולשכות ובית האולם והדביר. . בית המלך דא קדש הקדשים", ומפשטות דב­רי הזהר מוכח, לכאורה, שס"ל שקדושת הדביר אינה כקדושת קדש הקדשים, שהרי קדש הקדשים נתפרט בכתוב בפני עצמו, "בית המלך", שמזה מובן, שזהו ענין בפ"ע, וא"כ אי אפשר לומר שה­דביר היא ממדת קדש הקדשים ומקדו­שתו.

[ואע"פ שבגמ'^סא קאמר דאיסתפקו להו לרבנן בקדושתי' דדביר אי כלפנים (קדושת קדה"ק) אי כלחוץ (קדושת היכל) — הרי מצינו שלכמה פירושים^סב ס"ל לר' יוסי שלא הי' בזה ספק, וא"כ יש מקום לומר שגם הזהר הכריע כצד א'].

ועפ"ז הי' אפשר לתרץ ג"כ זה ש­הזהר הזכיר רק בית האולם ולא הזכיר כלל ההיכל — כי לדעת הזהר קדושת הדביר היא כקדושת (חוץ, דהיינו) היכל^סג, וא"כ גם ההיכל נכלל בחלוקה ד"דביר"^סד.

וזהו שמחדש אאמו"ר, ש"ד' דברים. . לנגד ד' אותיות דשם הוי'", ומסדר ה­דברים מובן, שהדביר הוא נגד אות יו"ד דשם הוי' — שעפ"ז מובן, שקדושת דביר אינו כקדושת היכל אלא כקדושת קדה"ק^סה.

דהנה בנוגע לד' אותיות שם הוי', ידוע, שאות יו"ד (שהיא לנגד בחי' חכ­מה^סו) מובדלת לגמרי משאר אותיות דשם הוי'. וכמו החילוק בין חכמה ושאר הספירות, ובעבודה חכמה ענינה ביטול

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org