שיחה ג
101
דהנה בלשון זו מוסיף שני דברים שלא נאמרו לפנ"ז: א) דמזבח של ביטול "איז נאָך קיין זאַך ניט", היינו, שעיקר הענין אינו מה שעושה את עצמו "מזבח של ביטול" (שזה לחוד "איז נאָך קיין זאַך ניט"), אלא מה שזובח עליו "את עולותיך ואת שלמיך"מד. ב) בזה גופא מדייק כאן "עליות ושלימות" סתם (ולא כדלעיל "עולותיך, דיינע עליות, שלמיך דיינע שלימות"). ויש לומר החידוש בזה, דלא זו בלבד שנרגש אצלו שבכל עבודתו לא נעשה עלי' בו, ולא נעשה שלימות אצלו, אלא שאין כאן עלי' ושלימות כלל, לפי שחדור בביטול ד"העדר", "אין עוד".
ובסגנון פשוט יותר: העבודה בכל עניני תומ"צ צ"ל בלי הרגשת המציאות שלו, היינו, שאין זה באופן שהוא הלומד תורה ומקיים מצוות, כי אם ע"ד "מנפשי' כרע"מה, שקיום התומ"צ נעשה (כמו) מאליו, בלי המציאות שלומו. כלומר: כל עבודתו בתומ"צ היא רק שיתמלא רצון העליון, ולא איכפת לי' שדוקא הוא יהי' המקיים רצונו של הקב"המז, כי לא מורגשת מציאותו (גם לא כאדם המקיים רצונו ית'), והדבר הקיים אצלו הוא רק — רצונו של הקב"ה.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לו
- Id
- rh-gpxgw0h5
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.