Letter 1643

ב"ה, י"ט סיון, תשי"ב

ברוקלין.

הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ וכו'

מוה"ר יחיאל מיכל שי'

שלום וברכה!

זה זמן שלא שמעתי ממנו מאומה, בטח הכל כדבעי אצלו, ותמיהני במקצת אשר בין שמות אלו המתעסקים במקצועות השונות של פעולות אגודת חב"ד באה"ק ת"ו, אין נזכר שמו, ואולי אין זה שרק שמו אין נזכר, אבל פועל הוא פעולתו בשלימות, אבל בכ"ז אין כאן המקום לעניוות וכדאי הי' שיכתוב עד"ז בפירוש, ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב"ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם, ובטח ישתדל למלאות את זה בעתיד הקרוב, כי חבל על כל יום ויום ההולך, כי הרי צ"ל כל יומא ויומא עביד עבידתי' וימים יוצרו ולא אחד בהם כידוע הפירוש ע"ז בכמה מקומות בדא"ח.

ב) במענה ע"ד דשאילנא קדמיכון זה מזמן, והוא במ"ש בסידור תהלת ה' וכן בסידור תורה אור הנדפס בארצה"ב משנת תש"א והועתק ג"כ בלוח תומכי תמימים, אשר בהדלקת נרות של שבת הנוסח הוא: נר של שבת קדש, מאין המקור להוסיף התיבה קדש?

מענה: הנה לע"ע לא מצאתי מקור ע"ז, ולי נראה שאין זה מעיקר הנוסח, והוכחתי ע"ז הוא כי במקום שיש חשש הפסק משמיטים תיבת קדש, עיי"ש בנוסח הדלקת נרות דשבת ויו"ט, ומה ש(במקום שאין חשש הפסק) מוסיפין תיבת קדש, כן מברכת חמותי הרבנית שליט"א והוא בקבלה מהדורות שלפני' ובטח נהגו כן דור אחר דור בבית נשיאינו, וידוע מ"ש בתשובות הרשב"א הובא בשו"ת השיב משה סי' י"ג, דאין לדחות קבלה שיש ביד נשים הזקנות מבני עמנו, מפני ששים רבוא מופתים המראים סותרו.

ג) עוד העיר בנוסח ברכת הדלקת נרות דר"ה שנדפס בסידור "של יום הזכרון": הנה זה הי' קשה לי יותר מהנ"ל, כיון שזה בנוסח ברכה חדש בהדה"נ ושאלתי את פי כ"ק מו"ח אדמו"ר זה איזה שנים מלפנים, ואמר לי אשר פלפל בזה כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע עם הרה"ג הרי"י רפלוביץ מקרמנצוג, ולמרות קושיותיו של הרב הנ"ל, השיב כ"ק אדמו"ר שצ"ל של יום הזכרון, ואולי - הטעם דמדמינן לברכת קידוש והפטורה וכו'. וכן הוא מנהג בית רבינו, ומעשה רב.

ד) עוד העיר במ"ש בס' המאמרים אידיש דף 80, עה"פ ואד' הוי' בשופר יתקע, אד' איז דין, הוי' איז רחמים: והקשה דהלא שם הוי' דכאן מנוקד בנקוד שם אלקים, הנה יעוין בזה בלקו"ת דרושי ר"ה סד"ה והי' ביום ההוא יתקע, שמשם הוא מקור הדברים, ועיג"כ שם סד"ה כי כארץ תוציא צמחה (נא, ג).

ה) מזכיר במכתבו את הרב משה שי' לינשיץ ובטח יש לו קב"ע עם הנ"ל גם בלימוד החסידות ויתחזקו שניהם עכ"פ בשלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר, והם בחומש תהלים ותניא, כידוע.

בברכה לבריאות הנכונה.

Kehot Publication Society · commercial