Letter 413

ב"ה, ג' חשון, תש"ט

הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוהרימ"מ שי' ליס

שלום וברכה!

במענה על שאלותיו.

א) אין מנהגינו לומר ביוהכ"פ או"א ורבש"ע שקודם ואחרי פ' העקדה וכיו"ב.

ב) א"א תחנון וע"ח בקששעהמ"ט ביוהכ"פ גם אם לא חל בש"ק ואמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א ע"ח יוהכ"פ זאגט מען נאר וויפעל מ'דארף.

ג) מפני מה במדות טובות שבטבע כל ישראל מונה סש"ב ספ"א רחמנות וגמ"ח ושייר מידה השלישית ביישנים.

ולפרט הדבר, בסש"ב ספ"א מדבר ע"ד טבע בנ"י מצד נפה"ב. באגה"ק סי"ב מדבר עד"ז מצד נפה"א ובשני המקומות מונה רחמנים וג"ח ולא הזכיר ביישנים והטעם הוא בג' המדות גב"ר ג"ח ורחמנ' הן ממדת החסד ומקו המכריע ומטה כלפי חסד ובושה היא ממדת הגבורה והצמצום, אור התורה להצ"צ ד"ה כי ידעתיו, ולכן באגה"ק מבאר שבנפשות האלקית ישראל החסד גובר הנה עי"ז נעשים בטבעם רחוגו"ח אבל אין כאן שייכות לענין העזות והבושה כי שניהם הם תנועות מצד הגבור'.

והנה בנ"י גם מצד נפה"ב שלהם הם גב"ר (יבמות עט, א) אבל חלוקה מדת הביישנות שבהם ממדת גוחור"ח כי מה שהם גחור"ח זהו בטבע תולדותם משא"כ ביישנים הרי אדרבה מצד מזגם וטבעם ישראל הם עזים שבאומות (ביצה כה, ב) אלא שבעת מ"ת התישה התורה כוחם שנעשו ביישנים ומהם הרי מהאבות מנחילים זה לבניהם אחריהם גם בלא עמל ויגיעה מצד הבנים (נדרים כ) ועיין חדא"ג מהרש"א ביבמות שם ולכן בסש"ב ספ"א אשר מונה מדות טובות שבטבע נה"ב דישראל בתולדותם אין הבושה בכלל זה.

בטח קבעו עתים במחנם לע"ע ללמוד תניא ברבים ובמקום שרבים בוקעים בו נוסף על קביעות הלמוד שיחות או מאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א השמיני עצרת תהי' לכם.

בפ"ש כל החבורה

הרב מנחם שניאורסאהן

Kehot Publication Society · commercial