[אדר תש"ו]
1 מגוכתי"ק (ראה הערה לאגרת שלפנ"ז).2 מהתוכן נראה שנכתבה בחודש אד"ש תש"ו, מענה על מכתב ר"ח אד"ש.3 מוהר"ם: גורארי'. אגרות נוספות אליו - לקמן רסא. שלו.4 החבילות לאמי: ראה אגרת שלפנ"ז.5 דרשתי.. התניא: לעיל אגרת קצא.6 הרש"ג: ה"ר שמואל גרונם אסתרמן.7 הדפסת המשך תער"ב: ראה גם לקמן אגרת רלה. והוא מענה על בקשתו במכתב הנ"ל שידפיסוהו "שכ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע חפץ מאד שיהי' בכתב וילמדו, ורק הי' סיבות שלא נתקיים הדבר... הנני מוכן לקבל כסף מאת אנ"ש שי' גם טרם שיודפס ולשלוח לכבודו".8 הערות (מס' עילי)9 1) סלאוויטא תקנ"ו-נז. זאלקווא תקנ"ט. שם תקס"ה. שקלאוו תקס"ו. שם תקע"ד.10 אלטונא תק"ף. קאניגסבערג תקפ"ז. לעמבערג תרט"ז. שם תר"ך. שם תרכ"ב. שם תרכ"ד.11 ווילנא תרל"ב. שם תרל"ג. שם תר"ם. שם תרנ"ו. שם תר"ס. שם תרס"ט (ממאטריצן אלו חזרו והדפיסו כמה פעמים). שנגהאי תש"ג. מונקאטש תש"ג (שתי אלו פוטוגרפיא מהוצאת ווילנא תרס"ט). תל אביב תש"ג. מינכען תש"ז (פוטוגרפיא מהוצאת ווילנא תרס"ט). הוצאת ווין וחש"ד, הוצאה חמ"ד בשנת "ובדבר הזה תאריכו ימים" (?).12 ובכל הנ"ל, לבד הוצאת ווין, כתוב האדם בה"א. - בשני כת"י התניא - כת"י מעתיק - שישנם בספריית כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, ושכנראה נכתבו עוד קודם שנדפס התניא, והם בכמה שינוים מתניא הנדפס, אין בכלל כל פרק למ"ד, ומה שאצלנו פל"א נסמן שם פרק למ"ד.13 2) ר' יונה בפירושו. וכן משמע ג"כ בס' חן טוב הובא בפי' מלאכת שלמה על אבות פ"ד מ"ד. וכן היא הגירסא במסכת דרך ארץ זוטא פ"ג: ושפל רוח בפני כל האדם . 3) בשער הכולל פ"ל ס"ג כתב: בפרקי אבות שבזה הסידור - של רבנו הזקן - נמצאו שינויי נוסחאות מן משניות ואפשר שמזה הטעם הדפיסם אדמו"ר בסידור.14 4) ראה ספר קיצורים והערות לתניא ע' קיח ואילך. ובקבלה במשפחת בית רבי, אשר פעם מצא מהרי"ל מיאנוביטש את אחיו רבנו הזקן יושב אצל שלחן הכתיבה והוא בהתעמקות גדולה. כשעה עברה ונתעורר אדה"ז, וירא את אחיו עומד אצלו ויאמר לו: "הנה זה שבוע השלישי שהנני מתבונן בכתיבת תיבה זו - והראה על הגליון הכתוב, מספר התניא, שהי' מונח לפניו - אם לכתבה בוא"ו החיבור (כמו תיבת ועיקרה ושרשה בפרק מ"א בתחלתו, שהי' יכול לכתוב ראשית העבודה עיקרה, וכתב ועיקרה). ואמר בזה"ל: אויף א וא"ו אין בינונים מאג מען אוועקגעבן זעכס וואכען און אויף דער זיבעטער וואך וועט ווערן ליכטיג ממש מיט א אור עצמו. אויף יעדער אות החיבור וואס עס איז אין ספר בינונים, האב איך איבערגעטראכט דעם גאנצן ספר" (ממכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א. כ"ח תמוז תרצ"ב).15 5) ראה תניא פכ"ט ואילך.16 6) מעין זה ג"כ בתורה אור פ' משפטים רד"ה ויראו. ולכן גם שם כתב בפני כל אדם - בלא ה"א.17 7) ראה ס' יצירה רפי"ב - הובא בת"ז תי' עיי"ן - ונזכר ג"כ באגה"ק ס"ה ולקו"ת בד"ה והניף את העומר.18 דרך אגב טעם שינוי סדרן: "אחה"ע" ולא "אהח"ע" כסדר הא"ב, מובן ע"פ מ"ש בזח"ב קכג, א (ועייג"כ ע"ח ש' דרושי הצלם ד"ב).19 ואף שגם באותיות שממוצא השינים רגילים לומר בשנוי סדרן זסשר"ץ, אבל בס' יצירה מדפוסים הראשונים - דפוס מנטובה, הועתק ג"כ בסו"ס יצירה הנדפס בווארשא תרמ"ד - איתא "זסצר"ש" ע"פ סדר הא"ב.20 8) ובזה יובן ג"כ פנימיות טעם הפס"ד, הובא בשו"ע רבינו ז"ל סס"א ס"ז, וז"ל: ומה שאמרו להאריך בד' של אחד לא אמרו להאריך ולמשוך בקריאת הד', אלא יאריך במחשבתו כו' - והיינו כנ"ל, כי ד' דאחד הוא דבור ומחשבה גם יחד.Kehot Publication Society · commercial