Letter 298

ב"ה, ז' לעשי"ת, ה'תש"ח

כבוד הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א ורב פעלים

מוהרא"א

שי' הכהן

שלום וברכה!

בימים האלה הנני להביע בזה איחולי לחתימה וגמח"ט, לו ולכל ב"ב שי'.

ומענין יומיא האלין: כתב הרמב"ם (הל' קדה"ח פ"ז ה"ז) ומפני מה אין קובעין בחשבון זה בימי אד"ו (ר"ח תשרי).. עשו יום קביעה ויום דחי'. ולא פירש "מה חטא אד"ו שלא יהי' בו.. ומה זכה בגה"ז" וכמו שהקשה בהשגות על אתר.

וי"ל דהנה יום א' דר"ה שהוא ר"ח תשרי - הוא דינא קשיא. ולכן נדחה מלהיות חל ביום א' משבעת ימי הבנין שהוא ספירת החסד, ביום ד' שהוא ספירת הנצח שהוא ג"כ מקו הימין. וכיון שא"א להיות שני ימי דחי' סמוכים לא נשאר ליום דחי' השלישי אלא יום וא"ו. ויותר נראה לי דיום וא"ו נדחה מפני דהיסוד יום וא"ו הוא המתקת הגבורות וכמרומז במרז"ל (פסחים נד, א) מפני מה לא נאמר כי טוב בשני בשבת מפני שנברא בו אור של גיהנום.. חזר וכללו בששי. ויעוין הגהת מהרי"א חבר שם.

ובזה יובן עוד דיוק, דכיוון בטח הי' לו להרמב"ם טעם לדחיית אד"ו דוקא, וכהערת הראב"ד, למה לא פירשו.

ואם הטעם הוא כנ"ל מובן, וע"פ המבואר בספר השיחות (קיץ ה'ת"ש ע' 41)15 בשם הבעש"ט, שהרמב"ם הי' מקובל (עיי"ש בהערתי בזה), אבל נזהר שלא לגלות אפילו ברמיזא מפני שהי' סכנה בדבר בזמנו.

בברכת גמח"ט,

הרב מנחם שניאורסאהן

Kehot Publication Society · commercial