Letter 302

ב"ה, א' דחוהמ"ס, תש"ח

כבוד הוו"ח אי"א נו"מ וכו' התמים מהר"ש

שי' שו"ב

שלום וברכה!

במענה על שאלתו בענין אמירת סליחות בעשי"ת, הנני מעתיק בזה מרשימותי תשרי תרצ"א ריגא, ותשרי תש"ח ברוקלין:

תשרי תרצ"א:

הנהגות: אחר ר"ה א"א סליחות.

שיחותר"ה: הרוזינער הי' הולך לתשליך לא בר"ה, כ"א בי"ג מידות (ד' דעשי"ת).

בהיותי בארצה"ב - בניו יארק - אשתקד הלכתי לתשליך ימים אחדים לפני ר"ה, במוצאי ר"ה ולי"ג מידות.

הצ"צ הי' אומר י"ג מידות. הרבנית (אשת מהרשנ"ע) היתה ג"כ אומרת והי' בשבילה מנין מיוחד, כי אדנ"ע לא הי' בא אל המנין לאמר (אם אמר ביחידות - לא אמר ברור. אבל כנראה "מבין השיטין" - גם ביחידות לא אמר סליחות אחר ר"ה).

משיחות תשרי, תש"ח: אשת מהרשנ"ע, חמותה אשת הצ"צ וכן אשת אדהאמ"צ היו אומרות סליחות בעשי"ת, אבל לא האנשים.

סיפר אאזמו"ר (מהרשנ"ע) לאאמו"ר, אשר פעם בראותו שאמו הלכה

לסליחות - בעשי"ת - ואביו (הצ"צ) זיצט און לערנט, שאל אותו עד"ז. ויענהו הצ"צ: עס איז דא א צייט ווען מען דארף זאגען און עס איז דא א צייט ווען מ'דארף טאן.

במענה על שאלתי שכתוב לאמר סליחות בצו"ג, ענה כ"ק מו"ח אד"ש: צום גדלי' איז דאך פון די ד' צומות.

בד"ש כל הדו"ש

מפני החג לא באתי על החתום.

הרב מנחם שניאורסאהן

נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 382. קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' ב ע' ט והושלמה ע"פ העתק המזכירות.