Letter 6776

ב"ה, י"ט אד"ש, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מי"ז אד"ר שהגיע ז"ע לידי, בקשת ברכה פ"נ בקשר עם מצב בריאותו.

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להמצטרך לו מתאים לתוכן כתבו.

ומאחר שיש לו חלק בעניני בית הכנסת, ובדורותנו אלה ביהכ"נ הרי הוא גם בית המדרש, ז.א. ענין תלמוד תורה דרבים, מובן וגם פשוט, שככל שישתדל יותר להיטיב עניני יראת שמים והלימוד בביהכ"נ, זכות הרבים מסייעתו להוספה בברכות השי"ת וגם בעניני בריאותו הוא,

וכיון אשר אצל איש ואשה הישראלים, הרי הגשמיות והרוחניות יחד יהלכו, יכולים לפעול על בריאות הגוף ע"י חיזוק בבריאות הנשמה, ובפרט במצות. וכמאמר רז"ל רמ"ח מ"ע כנגד רמ"ח אבריו של אדם, מובן שמיחוש ברגלים התקון ברוחניות שלו הוא בעניני צדקה, שהרי הוא היקום אשר ברגלו, כדברי רז"ל,

ועוד והוא העיקר בעניני אמונה, שהיא המעמידה את כל האדם וכפסק דין רז"ל, בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר וצדיק באמונתו יחי' ועמך כולם צדיקים, ואף שכל ישראל מאמינים בני מאמינים, הרי אמונת בנ"י צריכה להיות דוקא באופן שתשפיע על מהלך מחשבתו במשך כל היום, ז.א. שבכל מאורע וענין יחקור ויחפש ענין ההשגחה פרטית אשר בו, למרות ההעלם וההסתר דלבושי הטבע, וידע ברור אשר כל זמן שלא מצא נקודת ההשגחה פרטית עדיין אינו יודע הענין והמאורע לאמיתתו, ועד כדי כך שיהי' חסר בשביעת רצונו, שמצב נפשי זה, הוכחה אשר אמונתו היא במילואה, ולא רק באופן מקיף או באופן חלקי, אף שגם אז פשיטא שמאמין הוא וכנ"ל דכל ישראל מאמינים בני מאמינים,

ועל האמור הוראה ברורה היא ברז"ל, וכדבריהם על הכתוב, והי' אמונת עתך וגו' אמונה זה סדר זרעים, שמאמין בחי העולמים וזורע (ירושלמי הובא בתוס' שבת ל"א א') שפירושו שאפילו בענין הזריעה אינו סומך על חוקי הטבע, כי אם אך ורק על אמונתי בחי העולמים, ורק זה ממריצו להשליך הגרעינים בארץ ולהאמין שסו"ס יצמיח.

ועד כמה אמיתית היא האמונה הנ"ל, מובן ג"כ מימי הפורים שז"ע באנו מהם, שלכאורה הצלת ישראל היתה באופן הכי טבעי, ע"י שבת ישראל היתה אשתו של המלך המולך בכפה, ובכ"ז נחשב זה מהנסים הכי גדולים עד שקבעו לזה יו"ט בפ"ע, ברכת שעשה נסים עד היום הזה, ואפילו מסכת בפני עצמה, אף שלא זכה לזה נס חנוכה.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור.

Kehot Publication Society · commercial