א

סימן מג

בנידון נקב מתולדה בטחול בשור גדול. הנה גבי נקב בטחול בתולדה שהכשירו בעגלי'. אם יש להכשיר כן בשור. הנה לכל הטעמים של המכשירים אין לחלק זולת לפמ"ש הכו"פ סי' מ"ג צ"ע דיש לדמות למ"ש הר"ן גבי סירכא דאע"ג דאין סירכא בלא נקב כשר כו' יש נקב ויש נקב כו' וה"נ רוב נקבים שבעגלים עתידי' להתמלאות כשיגדלו מש"ה מכשירין. אבל כשרואין בשור גדול נקב יש להטריף. וכה"ג גבי אופתא דהוא טרפות הנז' בגמ' אעפ"כ הסכימו הפוסקי' דבגדיי' וטלאי' אינו נוהג טרפות זה כלל ע"ש בטוש"ע סס"י ל"ה. ובבהמות הוא טרפות מדינא דגמ'. ולא נאמר מאחר דבגדיי' וטלאי' הוא כשר א"כ גם כשגדל יהי' כשר כמו כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו. (ואע"ג דמצינו כן דמביאין ראי' להכשיר ממין במינו אפילו ממדברי לבייתי ע' טור וש"ע סי' נ"ב. ובסי' מ"ב גבי מרה הוא ממין על שאינו מינו). ע"כ מקטנים לגדולים יש לחלק. מיהו באמת זה צ"ע. לכן גבי טחול כיון דכל הפוסקי' המכשירים זולת הכו"פ הנה טעמי' שלהם שייכי גם בשור לכן נק' להקל. וגם ראיה ממ"ש בש"ע סי' ל"ה ס"ה מפני שכן דרכה כו' הרי הכשירו אף שיתרת מגבה הוא טרפות פשוט בגמ' רק מפני שכן דרכה כו'. וה"נ כיון שראינו שכן דרך העגלי' יש להכשיר נקב זה שבתולדה. ולהטריף בגדולי' אין לנו כיון שלא נזכר בגמ' שנקב שבתולדה פסול ג"כ בטחול ויש מסברא לחלק בין נקב שבתולדה לניקב אח"כ ע' תשו' מעיל צדקה סי' י"ז שהאריך בזה. א"כ מוטב לנו לחלק ולהכשיר בנקב שבתולדה ולא לחלק בכדי בין עגלים לשוורים. משא"כ גבי אופתא שהוא טרפות מוסכם בגמ'. א"כ א"א להכשיר בגדולים ואעפ"כ בקטנים כיון שדרכן כן יש מקילים מה"ט כיון שדרכן כו'. אבל א"א ללמוד מקטני' לגדולים מאחר שהוא טרפות מוסכם בגמ' ול"ד כלל לנקב שבתולדה בטחול שאין איסורו ברור כלל שהרי אדרבה רבו המקילים בו לגמרי מצד עצמו. א"כ כיון שבעגלים התירו פשוט כיון שדרכן כן כנ"ל ממילא יש ללמוד מעגלים לשוורים:

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org