Kuntres Acharon, Orach Chayim, Siman 202

אשמפני חשיבותם כו'. רש"י דף ל"ט (גבי בפה"א נגד שהכל נהיה בדברו וה"ה לבפה"ע נגד בפה"א דלכ"ע חשיבא טפי אלא דלא חשיבא כ"כ כבפה"א נגד שהכל נהיה בדברו כמ"ש הרא"ש ע"ש ובגמ' דף (מ"ה) [ל"ה] גבי יין דכל דחשיב טפי פורטין אותו יותר והיינו טעמא דפת):

בוכן חרובים כו'. (ובבדק הבית ר"ל שלא לברך כלל וכמ"ש בש"ע דאל"כ מנ"ל לפלוגי בין ברכה לשביעית בחרובים יותר מבבוסר):

גבד"א שמברכין כו'. ומ"ש הש"ך שדוחק לחלק כך היינו לענין רבעי דלא מהני ביה שינוי כמו בברכה. וגם אם היה תלוי בשינוי א"כ פגים שלא נשרפו ולא נפלו ליתחייבו. אבל מ"ש בשם הרמב"ם גם בברכה זה אינו דא"כ הל"ל והן כלשונו בכל פירוש המלות וכ"כ כאן גבי קור. ועוד דלא פליג על הגמ' ופוסקים דמדמו לשביעית מדלא הביאו ב"י. אלא ודאי דנובלות ר"ל שנופלים וכמ"ש בפירוש המשנה ספ"ק דערלה, וע"ז פי' כאן שהן פגין, ולא תמרי דזיקא שנגמר בישולן כמ"ש הש"ך, ואז דרכן ליפול ע"י הרוח ולא בעודן פגין, אלא יפלו ע"י שנבלו לשון כמישה כפרש"י בפרשת יתרו, ולפי שנופלין מחמת שנובלין נקרא הנופל נובל. שאם גם בושלי כמרי הוא ע"י רוח היינו תמרי דזיקא וליפטרי ממעשר עי' גמ'. ומש"כ הש"ך לחלק בין ברכה לערלה זה אינו דגרעינים יוכיחו. ותי' הב' ג"כ צ"ע דהא קפרס לאו טפל הוא כדאיתא בגמ', וגם גרעינים לפמ"ש הרא"ש. ולפמ"ש י"ל שכוונתו שאין למדין אלא אם מה שנראה טפל הוא פרי אם לאו והוא שלא נשתנה אבל בנשתנה גם פרי עצמו לא דמי ברכה לערלה:

דוראויים לאכילה כו'. (ומ"ש אבן העוזר בשם הרמב"ם פ"ב דעוקצין זה אינו ע"ש ברמב"ם שלא הזכיר כלל שראויים לאכילה ובודאי לא פליג על התוס'):

הלכתחלה כו'. עי' הרב רבינו יונה דטעמיה דבה"ג ג"כ משום ספיקא הוא ואף שהרי"ף לא הזכיר חוץ לארץ והרמב"ם פסק כר"ע גם בא"י לא קי"ל הכי כמ"ש ביו"ד סי' רצ"ד. אבל מ"ש המ"א צע"ג ואשתמיטתי' מ"ש הרא"ש אבל גרעינים כו' ע"ש. ואפ"ה פטירי מרבעי דלאו פרי גמור הן כמו בוסר ופגין (עי' פ"ב דעוקצין אם מטמאין) דחייבים בערלה ולא ברבעי דדמי למעשר שני דכתיב ביה פרי ופטר פגין ובוסר עד שיגיעו לזמן שמותר לקצצן בשביעית שכבר הם פרי גמור כדתנן ספ"ד דשביעית משא"כ בברכה דמשאסור לקצצן מברך בפה"ע אע"ג דלא פרי גמור הוא. וה"ה לגרעינין הראויים לאכילה דהא אסירי בתרומה ומטמאין טומאת אוכלין אם כנסן לאוכלין כדתנן פי"א דתרומות בתוספתא שהביא הר"ש פ"ג דעוקצין (ומנובלות דפטירי מרבעי להטור יו"ד וברכתן שהנ"ב אין ראיה דהא להרמב"ם חייבים אפ"ה ברכתם שהכל נהיה בדברו). והא דתנן בפ"ב דעוקצין כל הגרעינין כו' ר"ל אפי' שאינן ראוים.
ומשה"נ לא קתני בהו ביעור בשביעית (פ"ג) [פ"ז]: