Kuntres Acharon, Orach Chayim, Siman 514

אזה הוא כמכשירי כו'. כבר נתברר במ"ש בסי' תצ"ה:

באו בדבר אחר כו'. כן הוא דעת הרא"ש וטור ושו"ע, ובודאי ראוי להחמיר בשל תורה, וכן פסקו רש"ל וט"ז וכן משמע במג"א סק"ה דלא התיר אלא ליקח מהרחוקות. ואעפ"כ דינו של רמ"א ז"ל שהעיד שכן נוהגין הוא קיים על פי מה שכתב הט"ז בסק"י ע"ש, וכמ"ש בפנים:

גבמקום הפסד כו'. או לשאר צורך גדול כו'. הנה הט"ז התיר אף בלא צורך גדול, משום דלא מצינו חבר לרבינו יואל שבמרדכי, אבל רמ"א בסי' של"ד סעיף כ"ב בהג"ה הביא דברי רבינו יואל שבמרדכי בלי שום חולק, ואף האחרונים לא חלקו שם עליו, וכן פסק במג"א סוף סי' זה סוף סק"ט, לפיכך אין להקל בזה אלא לצורך גדול אע"פ שהוא מצרכי הרשות (או לצורך מצוה כדמוכח במג"א ס"ק י"ג ע"ש), דאז יש לסמוך על הט"ז ועל רמ"א בסוף סי' רס"ה, עיין שם במג"א:

דבכלי המיוחד כו'. הנה המגן אברהם כתב אפשר דבכלי אסור כמ"ש סעיף י' עכ"ל, וכוונתו למה שכתבו שם הרא"ש ורש"ל לדעת הרמב"ם דבכלי אסור משום תיקון מנא אבל ביד אין בו משום תיקון מנא, והוא הדין כאן. אבל לפי מה שכתב הבית יוסף שם שוב אין לחלק בין יד לכלי. וכן לפי מה שכתב הט"ז שם אין חילוק בין יד לכלי לענין תיקון מנא. וכן משמע בסי' תק"ט במג"א סק"ד וסק"ט. וכן משמע בט"ז סי' זה סק"י דאסור כמו בסכין כו' ע"ש. ואף המגן אברהם בסק"ח לא התיר אלא משום שאינו מתכוין אלא שיכבה במהרה, אבל בלאו הכי שייך תיקון מנא אף בלא סכין. ואם כן כיון שהתירו לחתוך ראש הפתילה שכבתה, מכלל דאין בזה תיקון מנא כלל כמ"ש בהדיא ברא"ש, וא"כ הוא הדין דשרי בכלי. וכיון שלהרב בית יוסף וט"ז יש להתיר בפשיטות, ולפי מה שכתבו הרא"ש ורש"ל לדעת הרמב"ם יש להסתפק כמו שכתב המג"א, אין ספק מוציא מידי ודאי. ובפרט שהרא"ש עצמו חולק על הרמב"ם בזה, וכן הוא דעת הראב"ד ורשב"א כמו שכתב המגיד משנה, עיין בית יוסף, וא"כ פשיטא דמותר אף בכלי, שהרי גם בסעיף י' מותר בכלי לדעתם ז"ל:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org