כג ראה ספר השיחות תש"ד ע' 5. בית רבי ח"ג פ"ח (טו, ב [קכג, ב]) הערה ב.
ובונה לו בית גדול מוקף חצר וגןכג .
כד ובמק"א איתא שהשריפה הי' בקיץ תרכ"ח — בספר השיחות תש"ד שם: "זומער תרכ"ח ווען הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש איז געווען אין מאַריענבאד האָט אויסגעבראָכען אַ שריפה אין ליובאַוויטש, בעת וועלכער עס איז פאַרברענט געוואָרן אַ גרויסע טייל פון שטאָט און אויך אַלע בנינים פון רבי'נס חצר זיינען פאַרברענט געוואָרן". בספר השיחות תש"ה ס"ע 49: "זומער תרכ"ח איז געווען אַ שריפה אין ליובאַוויטש און הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש איז דאַן געווען אין מאַריענבאד". באגרות-קודש ח"ד ע' מב: "בקיץ תרכ"ח הי' הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע באחד ממקומי הקוהר בחוץ למדינה. וכימים אחדים לפני בואו, בהמחצה השני' דחודש אלול* , היתה תבערה בליובאַוויטש ונשרפו כל בניני חצר הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר הרה"ק". ברשימת רבינו — "ליובאַוויטש": סוף מנחםאב. ברשימה שנדפסה ב"כרם חב"ד" גליון 4 ח"א ע' 9: בשנת תרכ"ח בח'** אלול. בבית רבי שם (יב, ב [קכ, ב]): שהשריפה הי' בחודש מנחם אב תרכ"ח. וביומנו של הרה"ח ר' ברוך שניאור שניאורסאהן**** : ה' אב תרכ"ח].
* ראה אגרות-קודש אדמו"ר מהר"ש (קה"ת, תשנ"ג) ע' ה — מכתב שכתב מאדעס ביום ג', י"ד אלול [תרכ"ח]. וראה אגרות-קודש ח"ה ע' רנד.
** בכרם חב"ד שם: בח[ודש] אלול.
*** ראה לעיל ע' 49 בשוה"ג.
כה ראה אגרות-קודש אדמו"ר מהר"ש ע' לט ואילך.
כו בשנת תרל"ב — ראה הערה הבאה.
כז ראה אגרות-קודש חי"ג ע' א: "כאשר אאזמו"ר אור ישראל בעל הצ"צ. . ציוה בצוואתו לאמר: ששום אחד מזרעו מבניו או בני בניו בל ידורו במקום ביתו וחדריו, ושם יהי' מקום ת"ת לתשב"ר, או בית מדרש, או שום דבר שבקדושה אחר. ויהי אחר הסתלקותו, ובנו כ"ק אאזמו"ר מהר"ש. . ירא פן במשך הימים מפני השכחה המצויה יעברו ע"ד הצוואה ההיא, לכן בנה על שטח המקום ההוא בשנת התרל"ב אולם גדול שלשים אמה על שלשים אמה למקום תפלה להתפלל בו בעת כנסי' גדולה". בשנת תרס"א הוקדש אולם זה לישיבת תומכי תמימים — אגרות-קודש שם ע' א ואילך. ע' יג ואילך. ועוד.
אלול תרכ"זכד נפלה דליקה ברחוב זארעצא אשר גגי הבתים היו מכוסים תבן ורוב בניני העיר ובניני החצר עלו על המוקד. ואז הנה במקום דירת הוד כ"ק אביו הוא בונהכה בנין גדולכו וקורא לו "זאַל הגדול"כז , ושם מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם עורכים שלחנות משתה.
כח ראה ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (הנ"ל) ע' 22.
כט החתונה התקיימה יום ו' עש"ק יו"ד אלול תרנ"ב (ראה סה"מ תרנ"ב ע')].
ל כאן רשם כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ על הגליון: בשנת תרנ"ח נתמניתי מאת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק למנהל ישיבת תומכי תמימים* . בשנת תרס"א נמסרה לידי הנהלת עניני הכלל והנני עושה מסעות למדינות שונות ומשתתף בכל הועידות של עניני הכלל בתור מזכירו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ובא כחו.
* ראה גם לעיל ע' 234. וש"נ.
שם בזאַל הגדול ההוא הי' משתה חתונתה של דודתי חי' מושקאכח עם בעלה דודי ומחותני הרב משה הכהן נ"ע האָרנשטייןכט , ושם היתה חגיגת הבר מצוה שלי בשנת תרנ"ג, ושם גם היתה שמחת חתונתי עם זוגתי הרבנית נחמה דינה, אלול תרנ"זל .
כג ראה ספר השיחות תש"ד ע' 5. בית רבי ח"ג פ"ח (טו, ב [קכג, ב]) הערה ב.כד ובמק"א איתא שהשריפה הי' בקיץ תרכ"ח — בספר השיחות תש"ד שם: "זומער תרכ"ח ווען הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש איז געווען אין מאַריענבאד האָט אויסגעבראָכען אַ שריפה אין ליובאַוויטש, בעת וועלכער עס איז פאַרברענט געוואָרן אַ גרויסע טייל פון שטאָט און אויך אַלע בנינים פון רבי'נס חצר זיינען פאַרברענט געוואָרן". בספר השיחות תש"ה ס"ע 49: "זומער תרכ"ח איז געווען אַ שריפה אין ליובאַוויטש און הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש איז דאַן געווען אין מאַריענבאד". באגרות-קודש ח"ד ע' מב: "בקיץ תרכ"ח הי' הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע באחד ממקומי הקוהר בחוץ למדינה. וכימים אחדים לפני בואו, בהמחצה השני' דחודש אלול* , היתה תבערה בליובאַוויטש ונשרפו כל בניני חצר הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר הרה"ק". ברשימת רבינו — "ליובאַוויטש": סוף מנחםאב. ברשימה שנדפסה ב"כרם חב"ד" גליון 4 ח"א ע' 9: בשנת תרכ"ח בח'** אלול. בבית רבי שם (יב, ב [קכ, ב]): שהשריפה הי' בחודש מנחם אב תרכ"ח. וביומנו של הרה"ח ר' ברוך שניאור שניאורסאהן**** : ה' אב תרכ"ח].* ראה אגרות-קודש אדמו"ר מהר"ש (קה"ת, תשנ"ג) ע' ה — מכתב שכתב מאדעס ביום ג', י"ד אלול [תרכ"ח]. וראה אגרות-קודש ח"ה ע' רנד.** בכרם חב"ד שם: בח[ודש] אלול.*** ראה לעיל ע' 49 בשוה"ג.כה ראה אגרות-קודש אדמו"ר מהר"ש ע' לט ואילך.כו בשנת תרל"ב — ראה הערה הבאה.כז ראה אגרות-קודש חי"ג ע' א: "כאשר אאזמו"ר אור ישראל בעל הצ"צ. . ציוה בצוואתו לאמר: ששום אחד מזרעו מבניו או בני בניו בל ידורו במקום ביתו וחדריו, ושם יהי' מקום ת"ת לתשב"ר, או בית מדרש, או שום דבר שבקדושה אחר. ויהי אחר הסתלקותו, ובנו כ"ק אאזמו"ר מהר"ש. . ירא פן במשך הימים מפני השכחה המצויה יעברו ע"ד הצוואה ההיא, לכן בנה על שטח המקום ההוא בשנת התרל"ב אולם גדול שלשים אמה על שלשים אמה למקום תפלה להתפלל בו בעת כנסי' גדולה". בשנת תרס"א הוקדש אולם זה לישיבת תומכי תמימים — אגרות-קודש שם ע' א ואילך. ע' יג ואילך. ועוד.כח ראה ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (הנ"ל) ע' 22.כט החתונה התקיימה יום ו' עש"ק יו"ד אלול תרנ"ב (ראה סה"מ תרנ"ב ע')].ל כאן רשם כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ על הגליון: בשנת תרנ"ח נתמניתי מאת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק למנהל ישיבת תומכי תמימים* . בשנת תרס"א נמסרה לידי הנהלת עניני הכלל והנני עושה מסעות למדינות שונות ומשתתף בכל הועידות של עניני הכלל בתור מזכירו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ובא כחו.* ראה גם לעיל ע' 234. וש"נ.The Lubavitch Library · chabadlibrary.org