מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלםג, ומבואר בדרושי רבותינו נשיאינוד, דזה שאומר שהטעם על אכילת מצה בפסח הוא משום שלא הספיק להחמיץ, אף שהציווי על אכילת מצה הי' לפני זה, כי בהציווי על אכילת מצה כתיבה בערב תאכלו מצת, מצת חסר וא"ו, ובפסוק ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות גו'ו כתיב מצות מלא וא"ו. דהציווי על אכילת מצה הוא קודם חצותז, ומכיון שקודם חצות היו עדיין במצרים, לפני שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה, לכן במצה זו כתיב מצת חסר וא"ו, משא"כ בפסוק ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות גו' מדבר בהמצה שאפו (ואכלו) לאחרי שיצאו ממצרים (את הבצק אשר הוציאו ממצרים) שזה הי' לאחרי חצות, לאחרי שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלם, לכן במצה זו כתיב מצות מלא וא"ו. וזהו גם מה שבהמצה שקודם חצות כתיבח ושמרתם את המצות, שצריכה שימור שלא תבוא לידי חימוץ, ובהמצה שאחרי חצות כתיב ויאפו את הבצק גו' מצות כי לא חמץ, שמעצמה לא באה לידי חימוץ, כי המצה שאחרי חצות היא בחי' מצות מלא וא"ו, הגילוי דנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה, ולכן אין צריכה שימור מחימוץ.
והנה חילוק זה שבין קודם חצות ולאחרי חצות הי' רק בפסח הראשון, לפני מתן תורה. משא"כ לאחרי מתן תורה, אף שהמצה שאוכלים בליל הפסח היא לפני חצותט, היא בחי' מצות מלא וא"וי, שיש בה (גםיא) העילוי דנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה. וז"ש בהגדה מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שום שלא הספיק כו' להחמיץ (שמעצמה לא באה לידי חימוץ) עד שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלםיב.ב) ויש לומר שהמצה שאנו אוכלים לאחרי מתן תורה, היא למעלה יותר גם מבחי' מצות מלא וא"ו דפסח הראשון שלפני מתן תורה. כי מכיון שהגילוי דממה"מ הקב"ה בהמצה שאנו אוכלים לאחרי מ"ת הוא ע"י קדימת העבודה בקיום התומ"צ במשך כל השנה (קודם הפסח)יג, הוא גילוי נעלה יותר. וע"ד מעלת הגילוי דחגה"ש זמן מ"ת שלאחרי העבודה דספירת העומר על הגילוי דיצי"מיד, שהגילוי דיצי"מ, עם היותו גילוי נעלה ביותר (בכבודו ובעצמו), מ"מ, מכיון שהגילוי הי' מצד מלמעלה, הי' רק לפי שעה, וע"י העבודה דספה"ע, עבודת התחתון (שלאחרי הגילוי דיצי"מ), ממשיכים נוסף על המ"ט שערים, לאחרי השלימות דמ"ט שערים, גם שער הנו"ן (שגם שער זה נמשך ע"י עבודתינו כמ"שטו תספרו חמשים יום גו')טז, ובשער הנו"ן גופא – נוסף על בחינה התחתונה שבו שהיא שייכת להמ"ט שערים (דוגמת אריך) גם בחינה עליונה שבויז שלמעלה משייכות להמ"ט שערים (דוגמת עתיק)יח, שהוא נעלה יותריט גם מהגילוי דיצי"מ.
ויש להוסיף דמעלת המצה שאנו אוכלים לאחרי מ"ת על המצה שלאחרי חצות שהי' אז, היא (נוסף על שהגילוי בהמצה שאנו אוכלים בא ע"י קדימת העבודה בקיום התומ"צ קודם הפסח, אלא) גם מפני שאכילת המצה עצמה היא מצוה. דהמצה שלאחרי חצות אז היתה (בעיקרכ) מפני שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ (מצד הגילוי דלמעלה), ולא הי' בזה עבודה (וקיום מצוה)כא. והמצה שאנו אוכלים לאחרי מ"ת היא קשורה עם עבודת האדם, קיום מצות אכילת מצה.
ג) וצריך להבין מה שאומרים מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ, הרי המצה שאנו אוכלים (לאחרי מ"ת) יש בה מעלת העבודה והמעלה דקיום המצוה [ובזה גופא – מצוה שלאחרימתן תורה], והיאך אומרים דהמצה שאנו אוכלים הוא על שום שלא הספיק להחמיץ (דזה שהוא מצה ולא חמץ הוא בא ממילא, מפני שלא הספיק להחמיץ). ויש לומר הביאור בזה, כי מצות סיפור יצי"מ היא לספר הענין דיציאת מצרים כמו שהי' אז. ועוד (ועיקר) כיון שאילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים כו' משועבדים היינו לפרעה במצריםכב, לכן גם עכשיו (ובפרט בליל הפסח) אף שנמצאים כבר לאחרי יצי"מ ולאחרי מתן תורה, יש גם המעמד ומצב שהי' אז. ולכן אומרים (בהסיפור דיצי"מ שבהגדה) מצה זו שאנו אוכלים כו' על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלם, דבהמצה שאנו אוכלים קודם חצות יש בה נוסף על מעלת המצה דקודם חצות – המעלה דעבודת התחתון בקיום ציווי הקב"ה (כמו שהי' לפני מ"ת), גם מעלת המצה שאחרי חצות – המעלה דלא הספיק להחמיץ (שא"א להיות בה חימוץ) מצד הגילוי דמלמעלה. ונוסף לזה, בהמצה שאנו אוכלים יש גם העילוי דמצד מתן תורה, קיום מצוה שלאחרי מתן תורה. ויתירה מזו, שיש בה גם מעין המעלה דאכילת מצה בשביעי של פסח שהיא רשותכג (שלמעלה מחובה)כד, שהיא מעין האכילה דלע"ל.
ד) ויהי רצון, ובפרט שמסיימים (כנהוג) בנתינת צדקהכה, ע"ד שהסיום דכל ימי הפסח הוא בשביעי של פסח, ויתירה מזו שהסיום דכל ימי הפסח (בחו"ל) הוא באחרון של פסח שבו מאיר גילוי הארת המשיחכו, שלכן גם ההפטרה דאחש"פ היא בביאת המשיח [ויש לקשר זה גם עם שמיני של פסח, כי בההפטרה כתיבכז ביום ההוא יוסיף אד' שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מז' מקומות של גלות (אשור, מצרים וכו' והשמיני איי הים) ויביאם למצב של שמיני – המצב דגאולה האמיתית והשלימה], ויקויים היעודכח בפשטות ובכל הפרטים וגם בפנימיות מלאה הארץ דעה את הוי' כמיםכט לים מכסיםל.