ת

כתי' אני ישנה ולבי ער שפירשו הגם כי אני ישינה בגלותא דמצרים ובבל מ"מ ולבי ער הוא בחי' האהבה שיש לכאו"א כו' רק שהיא מוסתרת ומלובשת בגוף ונה"ב המעלימים ומסתירים על אור האהבה, ותאות הגוף מונעי' ומעכבי' לבלתי הגלות נגלות האהבה מהעלם אל הגילוי וכענין רשע מכתיר כו', וכמו הערלה הגשמיות שחופה על העטרה לבלי תתגלה העטרה חוצה, כן ערלת הלב הוא בחי' האטימות הנעשה בלב מחמת תאות גופו ונפשו הבהמית מכתירים את נקודת האהבה לבלי תתגלה כו'. ולזה אמר הכתוב ומלתם את ערלת לבבכם שהו"ע בחי' אתכפיא ואתהפכא לעשות היפך רצון תאות לבו, שעי"ז ימול את ערלת הלב שיתגלה נקודת אהבתו לה', וכמו שע"י שכורתים את הערלה מתגלה העטרה כן ע"י מילת ערלת הלב מתגלה האהבה לה'. כו' ועי"ז נמשך מלמעלה להיות בחי' מילה שפי' בת"ז מל י"ה, שלשון מל הוא ל' גילוי כמו הדבור שנק' בשם מלל כמ"ש מי מלל לאברהם הניקה, והיינו להיות כי הדבור מגלה העלם המחשבה לכן נק' מלל, כן פי' מל י"ה שמתגלה עי"ז בחי' י"ה שהוא בחי' עלמא דאתכסיא בבחי' גילוי כו'.

ב) אמנם הנה ענין מ"ש ומל ה' אלקיך את לבבך היא בחי' היותר גבוה דהנה יש כמה מדריגות באהבה כמ"ש ואהבת כו' בכל לבבך כו' ובכל מאדך, והיינו הגם כי בכל לבבך ובכל נפשך הם ג"כ מדריגות גבוהות אמנם הנה יש בזה עדיין בחי' לגרמי' וגם הרי הוא בבחי' יש מי שאוהב עכ"פ, והיינו מ"ש לאהבה את ה' כי הוא חייך שכאשר אוהב חיי נפשו כן כאשר יתבונן שאוא"ס ב"ה הוא בחי' חיי החיים כו' מזה נמשך בחי' האהבה לאלקות ועז"נ כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם שע"י שנמשך ומתגלה מבחי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עי"ז נמשך להיות בלב האדם ג"כ בחי' האהבה כו', אמנם הוא בחי' הרגשת עצמותו בבחי' יש מי שאוהב והיינו מפני כי יש דוגמתה בלעו"ז כמ"ש את זה לעומת זה עשה האלקי' שיש בחי' אהבה רעה ותאוה זרה. אבל בחי' אהבה דבכל מאדך שהיא מבחי' יחידה שבנפש הנה לגבי בחי' זו לא יש כלל בלעו"ז. ולמעלה ז"ע נשמות חדשות שיתגלו לע"ל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org