תקעב

ומקיפים (כמשנ"ת בדרושים הקודמים) שזהו ענין מ"ש במד"ר ונאוה ביוהכ"פ ע"י אהלי קדר שע"י הקרבת הכה"ג ביוהכ"פ את הקטרת הי' מברר המקיף דלבונה זכה שהוא בחי' אותיות דומם ומענן הקטרת נמשכו המקיפי' דסוכות ואח"כ בשמע"צ הם נעשים פנימים, כן בלעו"ז יש ב' בחי' מקיפים ופנימים והפנימי הוא בנקל לברר, אבל המקיף דלעו"ז קשה מאד לברר אותם, שזה הי' כל ענין עבודת כה"ג ביוהכ"פ כדי לברר המקיפי' דלעו"ז, וע"י מנחתו של קין נתהוו מקיפים דלעו"ז, וזהו מ"ש אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ שהוא שרש ומקור היצה"ר, ולכן נאמר על אדה"ר גאות אדם תשפילנו, והניח לדורות עבודה לברר בירורים דחטא עה"ד, אבל באברהם כתי' ואנכי עפר ואפר שהי' בבחי' ביטול ממש ולכן נאמר עליו ושפל רוח יתמוך כבוד.

וביאור הענין הנה כתיב אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמונים. וצ"ל הלא תחלת הפסוק הוא אל גנת אגוז ומסיים בגפנים וברימונים. והענין דהנה אמרו במד"ר ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר כו' האגוז הזה אם את מכסה שרשו בשעת נטיעתו אינו מצליח כך מכסה פשעיו לא יצליח. ר' יהודה ב"ר סימון אומר מה אגוז זה יש לו ב' קליפות כך ישראל יש להן שתי מצות מילה ופריעה. ד"א אל גינת אגוז ירדתי מה אגוז זה האבן שוברו, כך התורה קרוי' אבן ויצה"ר קרוי אבן, התורה קרוי' אבן שנאמר ואתנה לך את לוחות האבן, ויצה"ר קרוי אבן שנאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם. וצ"ל מהו החילוק בין הפירושים האלו. הנה כתיב אל תראוני שאני שחרחורת בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי, ואמרו במד"ר ר' בא בשם רבי יוחנן אמרה כנס"י לפני הקב"ה על שלא שמרתי יו"ט אחד כתיקונו בא"י הריני משמרת שני יו"ט של גליות בחו"ל סבורה הייתי שאקבל שכר על שניהם ואיני מקבלת שכר אלא על אחד, רבי יוחנן הוי קרי עליהון וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים.

והענין הוא דהנה מל' דבריאה לא ירדה לעולם בהתלבשות בע' שרים כ"א מל' דיצי' ועשי', ועליהם נאמר סביב רשעים יתהלכון כי ביצי' שם נשפע ההשפעה ע"י מט"ט דשמו כשם רבו ובעשי' ע"י מלאך סנדל, ומצד הפנימי' אין נוגע שם טענות הללו עוע"ז כו' והללו עוע"ז כו' כ"א בהחיצוניות

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org