שיחה ג
81
התועלת בהוצאת מעט דם, הרי גם בזה לא יקיים הציוויג ד"העלהו. . לעולה"? — אלא מפני שעי"ז יורגש בו הענין דמסירה בפועללו.
ולכן, כאשר ענהו המלאך "אל תעש לו מאומה", "אל תעש בו מום"לב — ורצה אברהם שבמעשה העקידה יהי' בו העילוי של קרבן — הקריב את האיל "תחת בנו", ובכל עבודה ועבודה שעשה בהאיל התפלל ואמר "יהי רצון שתהא זו כאילו היא עשוי' בבני":
כאשר אברהם שחט את האיל, חשב והרגיש בנפשו שהוא שוחט את יצחק (ועד"ז בשאר העבודות שעשה בהאיל), באופן שבהקרבת האיל הי' מעורר בעצמו המדה ד"כובש את רחמיו" בפועל, שהרי בעת מעשה השחיטה הי' מורגש במחשבתולז שהוא שוחט את יצחק.
וע"ז התפלל אברהם, שע"י מחשבה והתעוררות זו יהי' נחשב "כאילו היא עשוי' בבני", העילוי שבהקרבה בפועל;
וע"ז בא מענה השם (על ידי המלאך) — "בי נשבעתי נאום ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה גו' כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך גו' וירש זרעך את שער אויביו",
שזה יקויים ובמילואו "בגאולה העתידה לנו"לח, במהרה בימינו ממש.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- לקוטי שיחות
- כרך
- כרך ל
- מזהה
- rh-rqnye3rn
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.