שיחה ב
שיחה ב
א. מן הפסוקא "ואבא היום אל העין גו'" מעתיק רש"י "ואבא היום" ומפרש "היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הארץ". היינו, דמיתור לשון הכתוב "ואבא היום" — דלכאורה, "היום למה לי"ב — ילפינן, שכוונת אליעזר היתה, "היום יצאתי והיום באתי. . שקפצה לו הארץ".
והנה נת' כמ"פ, דכאשר רש"י כותב "מכאן" (ואינו מסתפק בכתיבת הפירוש) — כוונתו בזה לדייק ולשלול, שדבר זה נלמד "מכאן" דוקא ולא ממקום אחר לפני זה (אף שלכאורה קס"ד ללמוד משם דבר זה).
ויש להבין בנדו"ד (שהוסיף "מכאן") — איזה "מקום אחר" שולל רש"י בכתבו "מכאן שקפצה לו הארץ"?
והנה מקורו של פרש"י זה הוא בסנהדריןג, דאיתא שם "שלשה קפצה להם הארץ אליעזר עבד אברהם. . דכתיב ואבא היום אל העין למימרא דההוא יומא נפק" (וכ"ה בפרקי דר"אד ומדרש תנחומאה). אבל במדרש רבה פרשתנוו עה"פז "ויקם וילך אל ארם נהרים" איתא "ר' יצחק אמר בן יומו" ("בו ביום שיצא משם בו ביום בא לעין"ח), הרי שהענין דקפיצת הדרך של אליעזר כבר נרמז, לדעת המדרש, במ"ש לעיל "ויקם וילך אל ארם נהרים", שהכניסה אל "ארם נהרים" היתה "בו ביום" ש"ויקם וילך".
ועפ"ז הי' אפשר לומר, שכוונת רש"י במ"ש "מכאן שקפצה לו הארץ" היא לשלול דעת המדרש שילפינן זה מהכתוב "ויקם וילך אל ארם נהרים", ומובן גם טעמו בזה — כי בפשוטו של מקרא אין הכרח בפסוק "ויקם וילך" שהלך בקפיצת הדרך (משא"כ "כאן" שיש יתור לשון דתיבת "היום" כנ"ל).
אמנם אין ביאור זה מספיק, כי זה שרש"י צריך לשלול מקומות אחרים הוא רק כשיש קס"ד בפשוטו של מקרא ללמוד דבר זה ממק"א, אבל בנדו"ד הרי מפשטות הלשון "ויקם וילך" אין משמעות והכרח שקפצה לו הארץט — ולכאורה אין צורך לרש"י לשלול זהי.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- לקוטי שיחות
- כרך
- כרך ל
- מזהה
- rh-tjvkc4nc
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.