שיחה ב
שיחה ב
א. בטעם קריאת שם "זבולון" נאמרא "ותאמר לאה גו' הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבולון", ופרש"י "לשון בית זבולב. . בית מדור, מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי שיש לי בנים כנגד כל נשיו".
והנה אף ששם "זבולון" ("לשון בית זבול") בפשטות מורה על ענין הנפעל בלאה, "יזבלני אישי" — מ"מ, ע"פ הידוע שהשם שנקרא בו אדם שייך לנפשו ומהותו
[כמבואר בספריםג ששמות בני אדם "אינםד דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך", אלא "הקב"הד הוא הנותן שכל חכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן"; ועאכו"כ השמות שניתנו על ידי האמהות שנביאות היוד, שודאי הכירו (בנבואתן ורוח קדשן) מהות נשמות בניהן ובהתאם לזה קראו להם שמות],
נ"ל שהתוכן דשם "זבולון" שייך למהותו של זבולון עצמו, שהרי הוא הנקרא בשם זה. ואין זה סתירה למש"נ "הפעם יזבלני אישי" (דקאי על לאה) — כי י"ל דהא בהא תליאה: זה גופא שבלידת זבולון צ"ל "עיקר דירתו" של יעקב באהל לאה, אינו רק מפני שבו נשלם מספר "ששה בנים", אלא זה שייך גם לענינו ומעלתו של זבולון (שנתוסף אז ב"אהל לאה").
ולפי זה מקום לתמוה: ענינו של יעקב הוא — לימוד התורה, כמש"נו "ויעקב איש תם יושב אהלים", "אהלו של שם ואהלו של עבר"ז, ואילו ענינו של זבולון הוא (כברכת יעקב לזבולוןח) "זבולון לחוף ימים ישכון גו'", "שהי' זבולון עוסק בפרקמטיא"ט — וא"כ, כיצד אפשר לומר, שדוקא ענינו של "זבולון" הוא הקובע "עיקר דירתו" של יעקב?
ב. לכאורה הי' אפשר לבאר זה ע"פ מחז"לי עה"פיא "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך" — "זבולוןיב ויששכר עשו שותפות, זבולון. . יוצא לפרקמטיא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- לקוטי שיחות
- כרך
- כרך ל
- מזהה
- rh-q74y1tbf
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.