שיחה ב
שיחה ב
א. בתפלת "ועל הניסים" שאומרים בימי חנוכה "מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך"א. וכבר תמהו מפרשי התפלות, ששלשת הסוגים האחרונים ("וטמאים כו' ורשעים כו' וזדים כו'") "לכאורהב אין זה מפעולת הנס, דטומאה וטהרה ורשעים וצדיקים וזדים ועוסקי תורה אינם מעניני גבורה וחולשה לחשוב התגברות הטהורים על הטמאים לנס".
יש שתירצוג ע"פ מאמר חז"לד "מאן חולין רבנן" ("דאפילוה בבריאותן הן תשושי כח מפני שהתורה מתשת כחם"ו), ונמצא ש"יש גם בענינים אלו גבורה וחולשה וגברו מכח הנס החלשים על הגבורים" [ולפ"ז אין כאן אלא תוספת ביאור על לפנ"ז "גבורים ביד חלשים", שזה שבנ"י היו חלשים אינו מפני שכן הי' טבע גופם, אלא להיותם "עוסקי תורתך", שהתורה מתשת כחו של אדם].
אמנם (נוסף לזה שלפי זה אין זה מדגיש גודל הנס, ולמאי נפק"מ מהי סיבת החולשה והגבורה, הרי גם בגוף הענין) לפי פשוטו קשה לפרש כן, כי ענין זה שייך רק לאלה שתורתם אומנתם עד ש"התורה מתשת כחם", כנ"ל, וא"כ, מלבד זאת שעדיין אינו מבואר טעם אמירת "טמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים", שלא מודגשת בהם מעלתם בתור לומדי תורהז — הרי גם בנוגע ל"זדים ביד עוסקי תורתך" קשה לפרש כן, כי דוחק לומר ש(כל) אנשי הצבא של מתתיהו ובניו היו "רבנן" ש"תורתם אומנתם"!
[ובפרט ע"פ מחז"לח ש"אילמלא דוד (שהי' עוסק בתורהט) לא עשה יואב מלחמה" ("זכותו של דוד (שעסק בתורה) עומדת לו ליואב במלחמותיו של דוד"ט), שמזה מובן, שבעת המלחמה — על תלמידי חכמים ("רבנן") החוב להתחזק עוד יותר בלימוד התורה, כדי שזכותם תגן על אנשי הצבא הנלחמים, ואדרבה, דוקא בזה תלוי נצחון המלחמה].
ולכאורה צ"ל, שאין הפירוש ב"זדים ביד עוסקי תורתך", שכל אנשי הצבא היו "רבנן" ש"תורתם אומנתם", אלא שמנהיגי המנצחים במלחמה היו "עוסקי תורתך".
ויותר נ"ל, ש"עוסקי תורתך" כאן היינו (לא רק אלו ש"תורתם אומנתם",
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- לקוטי שיחות
- כרך
- כרך ל
- מזהה
- rh-6q8t3eaq
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.