Addenda - sichos and letters 15

351ו י ק ה ל

. . . הקושיא דעתה בקל להבעיר אש ולמה תאסר בש"ק וכו' — ההסברה פשוטה, ד"עשה ה' גו'" הייתה קלה עוד יותר (אמירה, ה' שהוא א"ס) ומזה „שבת וינפש" . . .

(ממכתב י"א שבט, ה'תשכ"ו)

. . . ובהנוגע לתוכן מכתבו, שאלת האניות *), בטח ידוע לכ' השתלשלות והתפתחות הענין, כיון שעומד בקישור עם משרדו באה"ק ת"ו. וככל עניני ובעיות אה"ק ת"ו, הנה גם בעי' זו אינה מצטמצמת עתה לעצם השאלה, אלא לובשת צורה של בעי' כללית המשקפת את היחס לתורתנו ולמצוותי'. וביחוד מודגש הדבר ברחוב היהודי שבארצות הברית, ובפרט אצל הנוער, שאינו נכנס בדקות הענינים. ומאחר שמקבלים ידיעות מחבריהם ומכריהם שנסעו באניות הנ"ל, ויודעים מהנהגת הצוות בין בשעות שירותם ובין בשעות שמתפנים מעבודתם וכו', הרי מובן שהשאלה תופסת בעיניהם אופי חריף ביותר המשקפת באופן בולט את היחס באה"ק ת"ו לתורתנו ודתנו. ובפרט אשר ידוע כי בעלי האניות מבני ישראל הם והאניות ישראליות, ומתעוררת אצלם השאלה אם הישוב והמשטר הוא זה של ממלכת כהנים וגוי קדוש, או משטר נייטרלי אשר איש כל הישר בעיניו יעשה, או של הקצה השמאלי.

כנראה לא נשלח לכ' המברק ששלחתי לו . . לירושלים ת"ו בחשבי כי נמצא שם. והעתק ממנו מוסג"פ.

למותר להעיר, אשר לא מתוך דיון שטחי באתי לידי ההחלטה האמורה בהמברק, אשר באופן הנוהג עתה באניות אלו איסור גמור הוא. ורק אחרי העיון ואחרי היסוסים בהנוגע להתערבותי בבעי' זו ובפרט בהתחשבי עם כבוד . . . הכריחני המצב לפרסם עמדתי ברורה, ובפרט בהסתמכי על ידיעותי במכונאות, וכפי שכתבתי בארוכה במכתביי להרבנים הראשיים שליט"א.

ומסקנת העיון בזה היא שאי אפשר להנהיג אני' משך מעת לעת שלם ע"י הפעלה אוטומטית. ושבנידון דידן אין מקום לעצה להעסיק בעבודות ידועות את שאינם יהודים כמו שמזכיר במכתבו (נוסף על זה שצריכים להיות מומחים במקצוע הספנות והרבה אנשים דרושים לזה, שכל זה יעלה בכסף תועפות. שהרי בודאי לא יסדרו האניות שיהיו העובדים ואנשי הצוות רק אינם יהודים. ואפילו אם יהי' מי שהוא שירצה לעשות זאת, הנה מובנת תגובת השמאליים להצעה שכזו).

352אבל ישנו מוצא לפתור השאלה, ובאופן קל ופשוט לפי ערך, והוא שבמשך כל יום השבת יעגנו את האניות בנמל, וכמה נמלים נמצאים בדרך מהכא להתם ומהתם להכא.

וזאת למודעי, שבלאו הכי אין האניות נוסעות בלי הפסק כל הדרך, מכמה טעמים. ואף שהעמדת האני' בנמל משך יום שלם תגדיל ההוצאה, אבל פחות יותר משכירות צוות־משנה של אינם־יהודים בשביל יום אחד בשבוע, ושלא בערך פחות משמירת השבת בעבודות בשדה ובבתי החרושת וכיו"ב באה"ק ת"ו.

מובן שעיינתי ג"כ בהאפשרות של העמדת האניות בלב ים משך יום השבת. ופשוט שאין בזה כל סכנה, ואפשרי הדבר מצד הטכני וכו', אלא שהצעה זו רק תקל במקצת שאלת השבת (מצד שהמכונות המפעילות את הנהגת האני' תשבותנה) אבל לא תפתור את השאלה, כי אפילו אם תמצא לומר שישמרו ההוראות לכבות את המכונות האמורות, ישארו כמה וכמה מכונות בפעולתן, כמו מכונות שידור המברקים וקבלתם (בהנוגע למזג האויר והרוחות, תנועות אניות אחרות וכדומה) שמוכרחים הם בשעה שאני' נמצאת על הים. וכן המכונות הקשורות עם העברת הפקודות ממחלקה לחברתה, והוא הדין במכונות לשירותי הנוסעים ועוד ועוד נוסף על כתיבת הידיעות בפנקסים המיוחדים שעל פי הנוהג הבין לאומי עושים בכל יום ויום שנמצאת האני' על הים.

ועוד זאת שבהנוגע להעדר השביתה אוושי מילתא ולצערנו ולדאבוננו אין הצוות נשמר כלל וכלל להוראות בזה, ולא רק בעניניהם הפרטיים אלא אפילו בעניני האני' ובפרהסיא, וכידוע מפי מאות עדים שנסעו באניות אלו, ועד שנתפרסם גם בעתונות.

בטחוני שלדכוותי' אין צורך בהערה הבאה לקמן, אף על פי כן לשלמות הדבר הנני כותב) גם זה, והוא;

ישנם באים בטענה שמצד אהבת ישראל והחיוב לתמוך באחב"י בכל מקום שהם על אחת כמה וכמה באה"ק ת"ו — ארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה — וצריכים להשתדל ככל האפשר להגדיל הכנסת האוצר כיון שעי"ז מסייעים לאחב"י אשר באה"ק ת"ו וכו'. ועניתי להם במאמר הידוע של כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר שאלוהו לפני כמה וכמה שנים בשאלה דומה לזו, ובמשל, שכשמכבים שריפה אין משגיחים אם המים ראויים לשתי' אלא מכבים האש אפילו במי שופכין. וענה כ"ק מו"ח אדמו"ר שאף שצודקים בהאמור, אבל הרוצה לכבות שריפה בנפט ובשמן דלק כיון שגם זה נוזל הוא, לא רק שאינו מביא תועלת אלא עוד מגדיל החורבן. והוא הדין כשרוצים לסייע אחד מישראל, ועל אחת כמה וכמה רבים מישראל, באופן האסור על פי תורתנו, תורת חיים, שאין זה סיוע אלא היזק וחורבן.

— ואם בכל הענינים כך, על אחת כמה וכמה בהנוגע לשמירת שבת,353שאמרו רז"ל אלולי שמרו ישראל שבת אחת כהלכתה מיד הן נגאלין.

עד כמה מוזר הדבר, שאפילו אלו הלוחמים נגד מכירת בשר ד"א באה"ק ת"ו בכל תוקף, אף שהנבלה הזאת נעשית בפרהסיא בלי רמי' ובלי כל הכרח ועל ידי אנשים פרטיים, וממילא אין כאן ענין של נתינת הכשר כו' הנה בהנוגע לבעית האניות שרוב הנוסעים אין עולה על דעתם שיש איזה איסור בזה, (כיון שהורגלו שהפלגה בסתם אניות מותרת, ובפרט אם מפליגים ג' ימים לפני השבת, ולא נתנו דעתם להתבונן שהאניות האמורות הנה התנאים שבהן שונים תכלית שנוי מהספינות אודותן מדובר בש"ס ובראשונים ואפילו באחרונים) ודוגלות האניות בשם כלל ישראל, וההנהגה על האני' בודאי ידועה גם לכבודו — הנה דוקא בבעי' זו לא רק שאין רוצים להוודע דעת השו"ע, אלא עוד זאת שלוחצים ומאיימים וכו' וכו', וקשה להאריך בדבר המצער.

וכיון ששמא מילתא הוא, ועל אחריות כ' (חלק מ)העלי', בודאי ינצל כל השפעתו ואפשרויותיו (שגדולות הן הרבה מאשר משער) לשמור מאות ואלפים מאחב"י מחילול שבת, ועל פי הנ"ל. ויהי רצון שחפץ ה' בידו יצליח.

ויהי רצון שבימיו ובימינו יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים . . .

(ממכתב ד' מנ"א ה'תשט"ז)

. . . ז"ע הגיעני קטע מעתון . . — כנראה מיום ב' מנ"א — כתוב מאת . . בכותרת; נציגי שוהם בדיון אצל הרבנים הראשים. ותוכן דו"ח זה מהדיון — מבהיל. ולא אחזור על נקודות פרטיות שבהם, כיון שגם כת"ר יראה הקטע. ואבוא רק באיזה הוספות, שכנראה גם . . העלים, אף שאין מובן מאיזה טעם כי הוא מילתא דעבידא לאגלוי' (אפשר שאין הדו"ח מתאים להמציאות ? היינו שבפועל היתה השקו"ט באופן אחר לגמרי ?) ומה שרוצה אני להוסיף, שמובן שאין הדיון ע"ד הצי המסחרי — כיון שלבשתנו ובפני כל העמים, אין אניות המסחר פונות כלל בשאלה, ובינינו לדבר ספק גדול אם ישמעו להוראה. ודנים בשאלה שבמציאות אודות האניות בם נוסעים אנשים (ורק בתור טפל מובילים הם סחורה. וברובה הסחורה היא — חפצי הנוסעים, כי פשוט שאין מתרצים לשלם בעד סחורה אותו המחיר שמקבלים בעד אנשים. ולכן באניות הנ"ל משתמטים מלקחת סחורה, ורק במחיר מוגדל, וכמפורסם). — ובעצם הטענה המוזרה — שיתירו חילול שבת מדאורייתא עתה, כיון שבמשך הזמן ישנה אפשריות שאניות אלו ישתמשו בהן לצורך מלחמה, מגוחך (אם לא הי' מצער). כן הטענה שיחדלו לשלוח הסחורה ע"י אניות אלו הנה המציאות אינה כן, כי רוב האנשים הנוסעים באניות ישראל והסחורות הנשלחות באניות המסחר (אניות צים וכיו"ב) אפשר להם לנסוע באניות אחרות שהתנאים שם נוחים יותר, אלא שחיבת עניני ישראל עומדת354לאניות אלו שמבכרים אותן ואפילו במקום שנוגע לנוחיות או אפילו להוצאות יתירות. וכיון שעל כל דבר פשוט ג"כ צריך להראות מקום וראי' והוכחה, הנה — כשיכנסו למשרד מוכר כרטיסי אני' וישאלו לתנאים באניות אלו ובאניות אחרות יבררו את האמור — כמובן אם המשרד יתן הידיעות המתאימות להמציאות.

במ"ש בדו"ח זה בהנוגע לאוטאמאזיאַציע, — כבר כתבתי הידוע לי בשני מכתבי^*. וביארתי ג"כ שבכ"ז אין מפחד מי שהוא לומר שההנהגה באופן אוטומטי, כי זהו ע"ד דין מרומה. היינו שהאני' מתנהגת אוטומטית אבל צריך להתאים ולפעמים תכופות גם להעריכם כ"פ במשך המעל"ע. ולא עוד אלא שישנו נוהג בין־לאומי; כשמתחלפים המשמרות דהצוות המשרתות את המכונות, והוא אחת לארבע שעות, ז"א ששה פעמים במשך מעל"ע — צריך המכונאי הבא לבקר את כל המכונות הפועלות ולכל לראש אם פועלים חלקי ההנהגה והקאָנטראָל של המכונות. והביקור נעשה עי"ז שמנסה את גלגלי הקאָנטראָל והידות וכו' (די הענטלעך און רעדלעך) אם הם פועלים פעולתם, וה"ה בהנוגע להקאָנטראָל של דוד המים או השמן דלק, הקאָנטראָל של תנור האש, הספקת האויר לתנור זה וכו', ז. א. שבניסוי זה מרבה או ממעט באש ובהשמן דלק וכו' — היינו מכבה ומבעיר. ועוד להוסיף — שאלוני בכא מפני מה התעוררה שאלה זו דוקא עתה, והרי אניות אלו מהלכות כמה שנים. — ועניתי ע"ז שבשאלה זו יש לפנות לא אלי אלא לרבנות הראשית או לרבנים שענינם בדברים כאלה — לפס"ד — הנמצאים כאן. והעיקר — שאין קושיא זו משנה גוף השאלה וההחלטה בזה. ואיזה סיבה שתהי' להתעוררות השאלה דוקא עתה, הרי התורה ומצותי' נצחים הם, וככחם לפני שנים אחדים כן כחם עתה.

כן נשאלתי מפני מה התערבתי עתה בזה. ועניתי — מתאים להמציאות, שלפני איזה שבועות פנו אלי בבקשת ברכת פרידה לעלי' לאה"ק ת"ו, ובשאלה באיזה אופן לנסוע. ומובן שעניתי מתאים להשו"ע — שאיסור ברור לנסוע באניות האלו, ואיסור ברור עוד יותר ומדאורייתא להסיע האניות בשבת (כוונתי בחלק הראשון — בהנוגע לאיש פרטי הנוסע ובחלק השני — בהנוגע לבעלי האני', כמו שכתבתי בארוכה בשני מכתבי להרבנים הראשים). מענה זה נתפרסם בכתות אחדות של הנוסעים. ובאו אלי בטענה מפני מה אינני מודיע דעתי . . והרי הם התירו. ולכן פניתי . . בבירור הענין. וכפי שרואה אני עתה, כנראה, שבמחילת כת"ר, הנהגתם עד עתה בזה היתה בחסרון ידיעת המצב הטכני, ועוד להוסיף והוא העיקר שאף שאין עניני להגיד עתידות, אבל כפי הנראה המצב כאן, באם יצא פס"ד . . באיסור ודאי — יסדרו (מכאן) מהלך האניות באופן שלכה"פ אחדות מהם ועכ"פ אחת — תסע באופן המותר ע"פ ש"ע, היינו שתעגן בנמל למשך יום השבת. ולולי דמסתפינא, הייתי אומר שזהו ברור במאה אחוז — ובלבד שלא יכנס הדבר355בענין של נצחנות עם השמאלים באה"ק ת"ו, ושפס"ד . . לא יניח מקום להיתרים מסולפים, (ע"ד האמור בדו"ח שבמכ"ע הנ"ל — שיש מקום להתיר ההפלגה, בתנאי ששוהם תתחייב בכתב שגוי־של־שבת יצית את האש בתנורים במקרה אם תכבה! (יש מקום לחשש שלא יהי' איכפת למי שהוא לתת התחייבות כזו, ומובן שלא יתתקן הדבר כלל — אפילו את"ל שיקיימו התחייבותם — וכמ"ש בארוכה במכתבי הקודמים, שאפילו אם לא תכבה האש בתנור ישנם מלאכות דאצרייתא לעשיריות העשויות באניות ושדרושים מומחים לזה)).

ובמ"ש לעיל לאחרונה — ג"כ מענה על השאלה שנשאלתי, האומנם תקותי שיפעלו מה ע"י הכרזת איסור. והוא — אף שבכלל איני בעל מרה לבנה, וביחוד בענינים שהמפלגות באה"ק מתערבות בהם, והעיקר ש"המפלגות דתיות" מתערבות בהם, הנה דוקא בנדון דידן בטוחני — שיצליחו ובלי קישוים, שכנ"ל, אחדות מהאניות תסענה באופן המותר. ואפילו השמאלים שבכאן אומרים כנ"ל — שלו הי' אסור מהרבנות הראשית, היו מסדרים הנסיעות באופן אחר. ואף שכבר חשודים הם לחזור בדבורם, הנה כיון שהדברים האמורים נאמרו במענה ללחץ הדעת הקהל החרדי כאן יוכרחו לקיימם עכ"פ בהנוגע לאניות אחדות.

לא כתבתי כל הנ"ל ישר להרבנים הראשים, כיון שהדו"ח במכ"ע הוא מבהיל כ"כ, שלע"ע איני חפץ להאמין שהיתה אפילו קס"ד שלהם להתיר בתנאים האמורים בהדו"ח. אבל באם, ח"ו, נכון הדבר, הנה אף שקשה עלי להטריח את כת"ר עוה"פ ובענין שאינו „פּפּולרי" כ"כ, אבל כפי שרואה אני את המצב כאן, הנה אם יתנו איסור ברור ועי"ז יסודר מסע אני' אחת לכה"פ, יהי' קידוש השם גדול (ומזה מובן הפכו — באם לא יעשו זה) ומבלי גוזמא יצילו כו"כ מבנ"י מחילול שבת בפרהסיא — אם יוציאו האיסור מתאים להשו"ע. ושולח אני את המכתב במהיר דחוף. ובודאי ימצא הזדמנות לקדם פני הרעה בעוד מועד. וזכות הרבים תלוי בו.

הערה דא"ג; עד כמה גדלה הערמומית (שווינדל) שבכל ענין זה, הוא שהכריזו כאן שאלה חדשה, האם נמצא נמל בכיוון זה בדרך מכאן לאירופּא שאני' תוכל לעגן שם למשך יום. וכמו שכתבתי כבר — נמצאים כמה מהם, ולא אזכיר אלא שנים והם (בהקדמה שמהלך הדרך מנויאָרק לפּאָרטוגאַל הוא בערך 3200 מיל) במרחק מנויאָרק למזרח, ובנטי' קלה מן הדרך שבה רגילות האניות להפליג נמצאים איי בערמודא והנמל הראשי האַמילטאָן, והוא לערך 700 מיל מנויאָרק, וכן בערך כ800 מיל למערב מפּאָרטוגאל נמצאים איי אזורען ובהם הנמל פאנטאולגאדא ז.א. שבין שני הנמלים האמורים המרחק הוא בערך חצי המהלך שבין נויאָרק לפּאָרטוגאַל — שלכל הדיעות אפשר לעברן בזמן קצר יותר מששה מעל"ע . . .

(ממכתב י' מנ"א תשט"ז)

356. . . במענה על מכתבו מיום כ"ח תשרי, בו כותב אשר מתכונן הוא לנסוע בשעה טובה ומוצלחת לארצנו הקדושה ת"ו, ושואל אם נכונה היא השמועה שאסור לנסוע באניות ישראליות אשר ממשיכין נסיעתן גם בשבת קדש.

הנה, כמו שכתבתי בארוכה במ"א*, אופן הפעלת האניות בתקופתנו זו אינו משאיר שום מקום לפקפוק,

והנסיעה בשבת באניות ישראליות איסור גמור הוא. ולא עוד אלא שזהו חילול שבת בפרהסיא וביד רמה. ויש בזה גם משום חילול השם מבהיל לעיני כל העמים. וכל האיסור הצא גם כשהאני' מתחילה בנסיעתה אפילו בתחלת השבוע.

ומה שכותב שעל ידי נסיעתו באני' הנ"ל תרויח ארצנו הקדושה מספר דולרים שישתמשו בהם לקיומה והתפתחותה,

— וכנראה אינו יודע שזהו אחד הטעמים של אלו הרוצים שיעבדו, היל"ת, בש"ק בכל בתי חרושת ובשדות שבארץ ישראל, ועי"ז הרי מרויחים כסף הקבה יותר מאשר ע"י האניות —

הנה אנו אין לנו אלא הודעת תורתנו, אשר ע"י חילול שבת לא לבד שאין מתוסף בקיום ובבנין אלא אדרבה — בנ"א מתמעטין והדרכים משתוממין (שבת לג, א), ועוד אמרז"ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו בה את השבת כו' (שם קיט, ב).

ואם רוצה בקיום ארץ ישראל ובודאי מתאבל ומצטער על חורבנה — פשיטא שלא יוסיף בחורבן ע"י פעולות כהנ"ל.

ויהי רצון שבימיו ובימינו יקוים בפועל מאמרז"ל השלישי (ירושלמי תענית פ"א סוף ה"א) אלו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקונה מיד הי' בן דוד בא. ובהוספה בשמות רבה (סוף פכ"ח); למה — שהיא שקולה כנגד כל המצות . . .

בבבלי (שבת קיח, ב) איתא שתי שבתות כהלכתן, ואינו סותר להמאמר בירושלמי דתענית הנ"ל, וכמו שביאר רבנו הזקן בספרו לקוטי תורה פ' בהר רד"ה את שבתותי תשמרו. עיי"ש.

(ממכתב ב' מ"ח, תשי"ז)

357. . . במ"ש בהנוגע לנסיעה באוני' ישראלית בשבת — לפלא גדול הספק בזה וכמ"ש במכתב^* (שנראה מסגנונו שידועים לו) שהענין הוא איסור ברור. וכתבתי ג"כ במכתבי, שאין צריך בזה לסמוך על עדות מי שהוא, כ"א לדרוש פנקסי רב החובל והמהנדסים באניות שבזמננו, ששם רשום בפירוט כל הנעשה באני', במכונות שלה התיקונים וכו', וכל אחד יווכח, אשר מתנהגת האני' ע"י מלאכות האסורות בשבת לכל הדיעות, ובודאי גם לו ידוע, שעל נקודה זו העיקרית, לא ענה אף אחד מאלו שרוצים להקל בשאלת הנסיעה. ועוד שאין צריך בזה מענה, כי אם לעשות צילום מפנקסים האמורים דהאניות דאה"ק, ולפרסם הצילום, שאז יתבטלו כל הספיקות בזה. ולא עוד אלא שגם הוא עצמו יכול להווכח בהאמור, באם יש לו מכיר בצוות הספינה, אלא שצריך שיראו לו פנקס האמיתי ולא פנקס מזויף. וכמ"ש במכתבי מבהיל בחילול שבת זה שנעשה הענין בפרהסיא הכי גדולה של כמה מאות נוסעים ובפרסום הכי גדול, שהרי נדפס במכ"ע זמן יציאת האני' וזמן ביאתה. ונעשה הדבר בשם כלל ישראל, שכאילו הוא הבע"ב של האניות.

מ"ש שאין ביכולתו להתערב בדבר, מובן בודאי גם לדעתו שאין זה ביאור ותירוץ כלל וכלל, על ענין של חילול שבת בפרהסיא ר"ל מבלי כל אונס מוחלט בדבר. ובפרט שכבר היו כמה מקרים דאלו שלא רצו לחלל השבת, ולחצו וגם הצליחו שתהי' נסיעתם ע"פ תורתנו תורת חיים. וכבר כתבתי והעתקתי מאמר רז"ל (שבת קיט, ב) דענין חילול שבת הוא שהחריב ירושלים עיה"ק ת"ו. ואין להאריך בדבר המכאיב ומצער עד לכדי הבהלה . . .

(ממכתב כ' סיון תשי"ט)