נה

בהיותו בעוה"ז הי' נק' כן ע"ש כי להאבות הטעים הקב"ה מעין עוה"ב וכמארז"ל בספ"ק דב"ב שלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין עוה"ב, א"כ האיר בהן גם בהיותם בעוה"ז הגילוי שיהי' לע"ל שעתידי' שיקראו ע"ש של הקב"ה, ולכן קרא אותו אל שהוא שם הבורא.

אך עדיין צ"ל למה קראו אל ולא הוי' כמו שפי' רש"י על מארז"ל דעתידי' הנ"ל שפי' שיהי' שמם הוי'. אך הענין יובן ע"פ מ"ש רבינו על מאה"ז דזח"ג קדושי' דפ"ו ע"א ע"פ לפני לא נוצר אל (נדפס בהוספה לבה"ז) דתנינן קב"ה קרא ליעקב אל דכתי' ויקרא לו אל כו', שפי' שם כי אל היינו נהורא דחכמתא, כי קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה בגימ' יש שהוא מחצה מתר"ך אורות דכתר שמתלבשים באו"א, ובחי' אל שנק' נהורא דחכמתא היינו כי אל הוא מעשר מאותיות יש והוא בחי' מל' דאבא שהוא הנמשך ביעקב בחי' מדות דאצי' בחי' ת"ת כו'.

ויובן זה ע"ד מ"ש ברבות פ' מקץ פ"צ ע"פ אני פרעה ובלעדיך כו', מן אני של בו"ד אתה למד אני של הקב"ה כו', והיינו שיהי' הצדיקים מקיימי תומ"צ לגבי הקב"ה דוגמת יוסף אצל פרעה שאמר רק הכסא אגדל ממך, פי' בחי' כתר, ומחכמה ואילך נתן ליוסף כו', ולכן ובלעדיך לא ירים כי הנהגת המלוכה הוא ע"י חב"ד ומדות כו'. וכמו"כ לע"ל ש"י עולמות לצדיקי' בחי' קנה חכ' קנה בינה ובתוכם חצי מהכתר בחי' א"א, רק הכסא אגדל ממך בחי' עת"י. ופי' מבלעדיך לא ירים איש, איש הם המלאכים כמ"ש איש לבוש הבדים, איש עומד לנגדו (יהושע סי' ה' י"ג), והאיש גבריאל (דניאל סי' ט' כ"א). וזהו עתידי' צדיקי' כו' שפי' רש"י שיהי' שמם הוי' שסודו מחכ' ואילך, וכמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ, והוא ע"י קיום המצות שהם שלוחיו של הקב"ה, וכמו"כ

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org