קעו

תומ"צ בכלל וע"י עבודת הקרבנות בפרט עי"ז עושים וממשיכים את הג"ע וכמשארז"ל שכר מצוה מצוה שהשכר והענג שבג"ע הוא מהארת המצוה עצמה, והיינו שע"י המצוה נמשך השכר בג"ע כו'.

וזהו מ"ש תחת אשר לא עבדת את הוי' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, שהשמחה של מצוה הוא יותר טוב מרוב כל, כל הוא בחי' עמוד המחבר את בחי' געה"ע עם געה"ת וכמ"ש כי כל בשמים ובארץ ות"י דאחיד בשמיא ובארעא, ויש כמה בחי' כל, הגם שלא נזכר בספרים רק געה"ע וגעה"ת מ"מ יש כמה בחי' ג"ע וכמארז"ל ע"פ ילכו מחיל אל חיל, וכאו"א נכוה מחופתו של חבירו, וממילא יש כמה בחי' כל ומאחר שכ"א נכוה מחופתו של חבירו ממילא מובן איך שהג"ע הוא תענוג נפלא עד אין קץ, וכמו שאמרו על אחר מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי, שאף שכל יסורי איוב ע' שנין אינן כדאי אפי' כנגד שעה א' של יסורי גיהנם מ"מ כדאי כל יסורי גיהנם כנגד התענוג של ג"ע אפי' ג"ע התחתון לפי שהוא תענוג נפלא עד אין קץ כו', ואעפ"כ השמחה וטוב לבב הוא יותר גבוה מכל הבחי' כל, לפי שע"י שמחה ש"מ נמשך הג"ע, וע"כ הוא יותר גבוה כו'.

ולכאו' אינו מובן שהרי הג"ע הוא בריאה בפ"ע וכמ"ש ויטע ה' אלקי' גן בעדן מקדם, וא"כ איך שייך לומר שע"י המצות דוקא ממשיכי' את הג"ע כו', אך הענין הוא דהנה כתי' בג"ע ויטע ה' אלקי' גן בעדן שנא' כאן בג"ע שם מלא הוי' אלקי', משא"כ בכללות העולם לא נא' רק שם אלקי' כו' בראשית ברא אלקי' והיינו לפי שעולם הוא בחי' העלם ולאו דוקא עולם התחתון שלנו אלא אפי' עולמות עליונים הם ג"כ בחי' העלם, וכמ"ש והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאים כו', והיינו לפי שמאיר בהם אלקו' בבחי' העלם והסתר עי"ז נעשה להם התפעלות ברעש גדול כו', שהרעש הוא מפני העדר ההשגה כמ"ש במ"א, וכדי שיהי' העלם והסתר זהו ע"י שם אלקי' ששם אלקים הוא מסתיר ומעלים וכמ"ש כי שמש ומגן ה' אלקי', אך בג"ע נא' ויטע ה' אלקי' שמאיר שם גילוי בחי' שם הוי' וע"כ מאיר שם גילוי בחי' תענוג העליון צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה לפי שמאיר שם גילוי בחי' שם הוי'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org