שלח לך אנשים ויתורו · ש"פ שלח, העת"ר
א'כט
בס"ד. ש"פ שלח, העת"ר
שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען כו', וצ"ל מהו"ע שלח לך דלכאו' תי' לך מיותר, גם מהו הל' ויתורו כו'. ובמד"ר שה"ש אי' ע"פ ונתתי אל לבי לדרוש ולתור בחכמה מהו לתור בחכ' לעשות תייר בחכ' הה"ד ויתורו את ארץ כנען, ד"א לדרוש ולתור ולהותיר, וא"כ צ"ל דמ"ש ויתורו ג"כ הוא לעשות תייר ולהותיר, וצ"ל מה"ע לעשות תייר בחכ' ולהותיר בחכ', ומה שייכים ענינים אלו כאן במ"ש ויתורו את ארץ כנען כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל בענין והחיות רצו"ש דקאי על האור והחיות אלקי שהוא בבחי' רצו"ש, ונת' דהרצו"ש בהאור הוא שהרצוא הוא בבחי' עלי' והתכללות במקורו והשוב הוא בבחי' המשכה כו', וסבת הרצוא הוא מפני שהאור הוא רק הארה לבד שאינו לא עצם ולא אור הכלול בהעצם כ"א אור היוצא מן העצם ע"י הנרתק שהוא הצמצום כו', וע"כ הוא באין ערוך לגבי העצם כו', ומ"מ הוא בבחי' דבקות בהעצם ומעין העצם כו', ולכן נק' א"ס ולא אין לו תחלה כי תחלה יש לו להיותו רק הארה לבד רק שהוא בבחי' א"ס להיותו מעין מקורו כו', וזהו הטעם שיש בו טבע הרצוא כטבע כל דבר
להיות נמשך לשרשו ומקורו, וגם להיותו תחלה כלול בהעצם וההתגלות הוא בחי' ירידה לגבי האור והיינו שנעשה בבחי' מציאות כו', על כן הוא בבחי' רצוא לחזור לאין ולהכלל במקורו כו'.
והנה עוד יש סבה להרצו"ש של האור והוא בשביל התחדשות האור שיתחדש ממקורו שזהו ע"י הרו"ש של האור כו', דהנה נת"ל (ד"ה נשא) בענין ההסתלקות וההתפשטות של הדם שזהו בכדי שיתחדש ויתחזק כחו, שאם הי' בבחי' התפשטות לבד הי' הולך בחלישות וע"י שמסתלק ונסגר בלב עי"ז מתחדש ומתחזק כחו, וחיזוק זה הוא חיזוק החיות שהולך בכח ועוז יותר כו', וכמו"כ הוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור