וכל העם רואים את · ליל ב' דחה"ש, העת"ר
א'ד
כו' צמצם עצמו כו', שהצמצום הוא בשביל ההשפעה והגילוי דוקא שיתגלו שלימות כחותיו ופעולותיו כו' (ורק בזמן המבול הי' צמצום והעלם לבד וכמ"ש ה' למבול ישב ישב בלחודוהי כו' שהי' רק ש' אלקי' לבד כו', דבאמת צמצום כזה אינו מע' כלל כו', והצמצום הראשון וכן כל הצמצומים דס' השתל' הכל הוא בשביל הגילוי כו'), ולכן הי' הצמצום באופן כזה שיהי' ע"י הגילוי כו', וכמו במשל הנ"ל שאם יהי' הצמצום בכדי להעלים לא יהי' עי"ז הגילוי שלא ימצא עי"ז האור שכל השייך אל המקבל, ורק כשהוא בשביל הגילוי אז דוקא נמצא השכל השייך אל המקבל וגם יש בזה הפנימי' כו'. וי"ל שההפרש בזה הוא אם הצמצום הוא בהכרח או ברצון, דהנה מה שאנו אומרים שהצמצום הוא בשביל להעלים אין הכוונה שעוצר ומעכב ההשפעה בעצמו דפשוט הוא שזהו העדר הגילוי כו', וכמו שהצמצום שהוא בשביל הגילוי א"ז שאינו מעלים האור לגמרי שהרי ידוע שבאם לא יעלים האור לגמרי לא ימצא כלל האור שכל השייך אל המקבל, כ"א דוקא ע"י שמעלים האור לגמרי עי"ז דוקא נמצא האור השייך אל המקבל, הרי שהצמצום
שבשביל הגילוי א"ז שאינו מעלים את האור, כמו"כ הצמצום שהוא להעלים א"ז שעוצר ומעכב ההשפעה והגילוי כ"א זהו דבר הבא בדרך ממילא כו', והיינו דכאשר הצמצום הוא בהכרח שאינו רוצה בהמקבל ואינו רוצה להשפיע אז ממילא הוא בבחי' העלם, אבל כשהוא ברצון היינו שרוצה בהמקבל ורוצה להשפיע לו אז הצמצום הוא בעין טובה והוא בשביל הגילוי כו'. והדוגמא מצמצום בהכרח י"ל למע' כמו ההשפעה לע"ש שזהו בדרך הכרח כבי' וכמאן דשדי כו' וה"ז בבחי' העלם ממש כו', ומה שנשפע הוא רק השפעות גשמי' כו', ובמדרי' עליונה י"ל שז"ע דין לא הניין לי' כו' שנעשו עי"ז מסכים המבדילים כו' וכמשנת"ל (ד"ה וידבר כו' במד"ס), אבל בקדושה הצמצום הוא ברצון ועין טובה בכדי להשפיע כו', ולכן ע"י הצמצום הוא גילוי אור כו', וכידוע שע"י הצמצום נמצא האור השייך אל העולמות ונכלל בנקודת הרשימו כו', וידוע דנקודה זו לבד מה שכוללת בעצמו כל האור הנמשך אח"כ בהשתל' הרי כוללת גם בחי' עצמות האור כו', רק שהוא בהעלם אבל נמצא בה כל העצמות כו' (וכמו בתושב"כ הרי בהאותי' והתי' נמצא
עומק החכ' בהעלם יותר ממה שבא בנגלה כו', שהרי כל תושבע"פ הוא מדרשת האותי' והתי' הנראי' לכאו' מיותר ובזה דוקא הוא עומק החכ' והכוונה האמיתי' כו', וכן כל הסודות ורזין דאורייתא הן בהאותי' וקוצין ותגין כו'), וכ"ז הוא מפני שהצמצום הוא בשביל הגילוי כו'. ונמצא דע"ה שהצמצום הו"ע הפכי מהגילוי מ"מ יש בזה דוקא כוונת ורצון של הגילוי והוא באופן כזה דוקא שיהי' בו וע"י הגילוי כו', והיינו שהצמצום גופא הוא ברצון ועין טובה באופן שיהי' ע"י הגילוי דוקא כו'.
וכשם שבהצמצום נמצא כלול כוונת הגילוי כמו"כ בהגילוי נמצא כלול כוונת הצמצום כו'. והענין הוא דהנה בחי' הגילוי והצמצום כמו שמושרש בעצמות הוא מה שביכולתו להאיר וביכולתו שלא להאיר כו', והנה מה שביכולתו להאיר הכוונה בזה ג"כ האור להאיר את העולמות כו', והיינו לא רק לגלות את העצמות כ"א להאיר העולמות כו' והאור והגילוי הזה הוא ע"י הצמצום דוקא, וא"כ הרי באור זה נכלל ג"כ כוונת הצמצום שהרי בלתי הצמצום לא יושלם כוונת הגילוי כו' (וכבר נת"ל בכ"ד שהאור הזה הוא ג"כ מאוא"ס הבל"ג רק שזהו מה שעלה ברצונו להאיר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור