ביום השמיני עצרת
תתקנא
לגבי הנשמה היא התחדשות. ולכאורה י"ל מאחר שמצד הגוף הם אחד ומצד הנפש הם אחדמו מ"ע הזיווג, ובאמת מצינו שארז"ל עד עכשיו מה הוא עושה יושב ומזווג זיווגיםמז, וכן ארז"ל קשה לזווגםמח וגבי מטרוניתא דין מוחא קטיעאמט כו', ולכאורה אינו מובן כיון שמצד הגוף ומצד הנפש הכל שרשן הוא מאדה"ר היינט וויימעןנ מי וועט נעמען איז אלץ איינש.
אך הענין הוא דהנה אי' בכהאריז"ל שאף שכל הנשמות הי' כלולים באדה"ר אבל לא כולם ממקום אחד יש שהי' כלולים במצחונא בחוטמו בעיינין באודנין בשערותיו בפאותיונב, וכדי שיהי' עזר וגם כנגדונג צ"ל שניהם ממקום אחד. ונמצא שאחד שנושא אחת יוכל להיות שהי' בתכלית ההתאחדות ונתרחקו בריחוק גדול והוא נתגדל אצל אביו ואמו והיא נתגדלה אצל אביה ואמה והם בעירות רחוקות זמ"ז וע"פ הגמ' בן י"ח לחופהנד שזהו זמן רחוק ואח"כ בא איש הבינים ואמר לו שבעיר ההוא יש איש אחד שברצונו לעשות שידוך עמך, וקודם לכן לא הי' יודע כלל אפי' ש' העיר ואינו מכירה וצריך לעשות ריבוי חקירה ודרישה גין זה, אך האיש הבינים הוא מייגע ומשתדל ביז וואנעט ער פירט זיי צונויף, ואח"כ היחוד הוא להוליד בדומה לו כי איש ואישה י"ה שורה ביניהם ואח"כ מולידים בן ובת שהוא ו"הנה, ולע"ל נא' והי' ביום ההוא יהי' ב"פ י"הנו, נמצא שו"ה יהי' ג"כ י"ה שהוא בדו"לנז. ע"כ השמחה היא שמחה גדולה מחמת שקודם הי' בתכלית הקירוב ואח"כ נתרחקו בריחוק כזה שהוא לא הי' מכירה הנה הריחוק הזה גורם שהקירוב יהי' בשמחה ע"ד שני אוהבים נאמנים. אך באמת לא נוכל להמציא משל מכלנח על זיווג הנשמות למעלה, אך מזה נוכל להבין קצת כמו שני אוהבים נאמנים שהי' בתכלית הקירוב ואח"כ נתרחקו בריחוק גדול שלא הי' יודעים זמ"ז הריחוק הזה גורם שהקירוב שיהי' אח"כ יהיה בשמחה. וכן יובן בענין הקרבנות שע"י שמקריבין הבהמה שהניצוץ הי' קודם בהתאחדות עם השרש ואח"כ נתרחק ונפל למטה מטה וכשמקרבין הניצוץ לשרשו נעשה מזה שמחה למעלה ועי"ז
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תר"ם ח"ב
- מזהה
- rh-8jm3hqmf
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.