תשא

(ז) ילקוט ביהושע רמז ך' כנ"ל בפ' בשלח: בשמואל א' סי' ו' ע"פ וישרנה הפרות בדרך, איזו שירה אמרו שירו לה' שיר חדש, מהש"ס פרק אין מעמידין דכ"ד: במלכים א' סי' ח' תחלת רמז קצ"ב כנ"ל בפ' הברכה: בסוף יחזקאל, קודם רמז שפ"ד ע"ד הנז"ל סעיף א' בשם שה"ש רבה.

ע' זח"א חיי קכ"ג אין כל חדש תחת השמש פי' תחת השמש הוא סיהרא ומשם אין כל חדש, כי התחדשות בא מאור א"ס ע"י ז"א כו' והכא שיר חדש אע"ג שהוא בסיהרא מ"ט כי נפלאות עשה ע"ד מאת הוי' היתה זאת היא נפלאות בעינינו, בלק"ת סד"ה ביום השמע"צ כנישין תהא לכון וע"ד הנני בורא חדשה בארץ נקבה תסובב גבר, ומזה יש להעיר לענין המד"ר אמור פכ"ח בענין העומר שהוא תחת השמש, וכתיב מה יתרון כו' שיעמול תחת השמש ובעומר הי' ודאי יתרון גדול אע"פ שהוא תחת השמש והיינו ע"ד הנ"ל בשיר הפרות, וכמ"כ העומר שעורים הוא מאכל בהמה, וזה ע"ד עליית ב"ן בס"ג למעלה ממ"ה אחעט"ב, שוב ראיתי מזה בבה"ז כאן והיינו שעיקר האור חדש נמשך ע"י זווג חו"ב שמקבלים אור חדש מע"ק כמ"ש בביאור ע"פ ונקדשתי ולכן יחוד או"א א"א להמשיכו כ"א ע"י מס"נ בק"ש כו' ע"ש ושמש הוא יסוד אבא והוא מאיר ביסוד ז"א ולכן תחת השמש אין כל חדש, כי רק והחכמה מאין תמצא ומשם ואילך דרך השתלשלות כו' כנ"ל וזהו הקושיא איך שיר זה של הפרות מרכבה דמל' נק' שיר חדש, והתירוץ כי נפלאות עשה שלע"ל יאיר אור א"ס במ"ל שלא ע"י חו"ב כו' וזהו ע"ד שמלמטלמ"ע המ' היא הכתר, ולכן יצאו מים חיים מירושלים אל הים הקדמוני (ולכאורה מ"ש שלא ע"י או"א אינו צריך לזה אלא שלא ע"י ז"א כ"א מאו"א עצמן דהיינו כמ"ש בע"ח שיהיו שני מלכים משמשים בכתר א' וזהו ענין ויגש אליו יהודה ס"ת שוה וכמ"ש ע"פ ונקבצו בני יהודה ובנ"י יחדיו כו'), וכתיב אותי עזבו מקור חיים הרי הוא ית' נקרא מקור מים חיים מקור נביעות החדשות כי ובטובו מחדש כו', וע"כ צ"ל שזהו ע"י שהמ' היא כתר בע"ס דא"א והכתר הוא הממוצע המחבר המאציל א"ס ב"ה עם הנאצלים, לכן יומשכו ממנה מים חיים, נביעות חדשות ממש, וזהו ענין השיר חדש של הפרות, וע' עוד מזה בזהר תרומה דקל"ז סע"ב ודקל"ח ע"א ושם פירש שיר חדש, ע"ד בכל ראש חדש מקבלת הלבנה אור חדש מהשמש וכמו שאנו אומרים בברכת הלבנה, וללבנה אמר שתתחדש כו' אך עיקר שיר חדש לע"ל ע"י והיה אור הלבנה כאור החמה כו' ואפ"ל שכיון שיהי' אור הלבנה כאור החמה לכן יהיה שיר זכר, ועד"ז י"ל ג"כ במנחת העומר שבאה מהחדש. שהוא בירור ש' ב"ן ששרשו מהתהו, ולכן אע"פ שהוא תחת השמש יש בו יתרון כמו למעלה מהשמש, העלאה חדש כו', והנה כתיב שמש ומגן הוי' אלקים וא"כ תחת השמש הוא אין כל חדש כי עיקר המשכת אור חדש נמשך ע"י שם הוי' ומזה יש להעיר לענין החדש הזה לכם חדש ל' חידוש שמקבלת אור חדש משם הוי' שנק' זה ע"ד זה הוי' קוינו לו, וי"ב חדשים הם י"ב צירופי הוי, ובר"ח ניסן ש' הוי' כסדרו וע"כ נק' ראש חדשים, וגם זה ניסן ואין אחר ניסן.

ב ישמח ישראל. ז"א בעושיו שמע ישראל הוי' אלקינו או"א ישראל עבמ"ח א"נ ז"א בעתיקא אחיד ותליא, בעושיו יעשה למחכה לו, בעושיו כונן שמים בתבונה, ישראל לי ראש, ישמח כי אז בינה ובה התגלות עתיק, יטפו ההרים עסיס, בני ציון, כי מציון תצא תורה, כי רוצה ע"ד ורצונו כעב מלקוש.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org