תרנא

גבורות ה' מקור הגבורות. וכן פי' בשלח ס"ד סע"א. והיא מתחלק לה"ג והם מתחלקי' לנש"ב ה"ז כענין מלילות שמחלקים השבלים לכמה וכמה חלקים ע"י מיעוך הידים כמ"כ מהבינה מתחלקים נ' שערים וזהו נודע בשערים בעלה לכל חד לפום שיעורא דיליה. ישמיע כל פי' כל היינו יסוד שבו מתאספים נש"ב ישמיע מלשון וישמע שאול והוא משפיע אותם במל' הנק' תהלתו.

(ז) ובאדרא נשא קל"ז סע"ב פי' שגבורות ה' הם גבורות דז"א ועיקר מקורן בחוטא כמ"ש עלה עשן באפו כו'. ומי הוא המעכב אותם חוטמא דע"ק. א"כ לפ"ז יש לפרש מי ימלל מ"י היינו ע"ק שנק' מי. הוא ימלל וירכך גבורות דז"א וכמ"ש ע"פ מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה כו' מי ירפא לך כו' מי יתן טהור כו' מי יתן מציון ישועות ישראל מי ברא אלה. ויותר מבואר כן באדר"ז דף רצ"ד סע"א ושם משמע דכדי לעורר גלוי חוטמא דע"ק הוא ע"י ריח ניחוח של הקרבן ועכשיו תפלה במקום קרבנות וזהו לבעל החוטם אני מתפלל וא"כ יש לפרש מי ימלל גבורות ה' מי שיוכל להשמיע כל תהלתו שיתפלל בכוונה ע"ד שמע ישראל כו' וזהו ישמיע כל תהלתו ותהלתי אחטם לך שזהו ענין תהלה לדוד עי"ז יעורר גלוי ע"ק ויהי' בחי' ימלל הגבורות להמתיק הדינים. ושאדרבה הגבורות יהי' ממותקות וכשנמתקים הגבורות הם מעולים מהחסדים כמו כי הדם הוא הנפש שממנו עיקר החיות כו' וז"ל עמה"מ שט"ז פנ"ב דקנ"ז א' ובעת שישראל עושין רש"מ נושב רוחא דחוטמא של א"א מתרין נקבין דיליה מנקבא חדא חיי ומנקבא תניינא חיי דחיי ומקבלו חוטמא דז"א ונמתקים כל הדינים:

(ח) במ"ע ק"ט מי ימלל גבורות ה' ר"ל אימא עילאה נקראת מי דמינה דינין מתערין בסוד פועל גבורות כו' ה"ס רעם גבורותיו מי יתבונן עכ"ל. עוי"ל גבורות ה' נק' א"א כמ"ש פ"ז דיומא ס"ט ב' הן הן גבורות גבורותיו שכובש את יצרו וזהו ע"ד טוב ארך אפים מגבור רפ"ד דאבות. וגילוי ע"ק דהיינו א"א הוא בבינה הנק' מ"י לכן מ"י דוקא ימלל גבורות ה'. וז"ס השופר דר"ה שארז"ל ע"פ מי עלה שמים שהוא עלה אלקים בתרועה והיינו דבחי' מ"י עולה לכתר הנק' שמים כו' וממשיך גבורות ה' להמתיק הדינין ע"ד שכובש את יצרו כו'. ע' פרקי ר"א רפ"ג. וע' בה"ז פ' ויחי וע' בזהר ויחי ע"פ ואם בגבורות שמונים שנה:

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org