תרסז

מה שמקדימים לומר אשרי ג"פ קודם תהלה לדוד, י"ל דאיתא במדרש תלים ע"פ תהלה לדוד ארוממך, שזהו ע"ד שאמר ישעי' ה' אלקי אתה ארוממך אודה שמך, לא על חנם אלא על כי עשית פלא, וכן דוד אמר ארוממך אלקי וכו' ולא על חנם אלא על שהבטחתנו למעלה מן הפרשה שנאמר אשר בנינו כנטיעים כו' והנה סיום הפרשה אשרי העם שככה לו וכו', לכן ע"ז אומרים ארוממך, וזה דלא כתשו' מהרש"ל סי' ס"ד שלא הי' אומר רק ספוק של אשרי יושבי לבד ולא אשרי העם שככה לו, ואף גם פסוק אשרי יושב לא אמרו בשחרית כלל כ"א במנחה לבד, אף שכן משמע בתוספת פ"ה דברכות דל"ב ע"ב שלא לומר רק פסוק אשרי יושב מ"מ מהמדרש תלים הנ"ל יש סמך טוב למנהג העולם לומר אשרי העם שככה לו בכדי שע"ז דוקא שייך לומר ארוממך וגו'.

בהרד"א בשם המדרש איתא אשרי הוא נגד הוי, ענין הוי עיין בפרדס בערך הוי, ועיין זח"ג פ' אחרי דף ע"ד סע"ב, ואשר שמורה על הפך זה, היינו כי אשר זהו עלמא דאתי בינה, ואשרי כשבינה מאירה בז"א עד שנמשך ביוד שהוא יסוד, וכמ"ש בזהר פ' ויחי דרמ"ו ע"א ע"פ מאשר שמנה לחמו, ע"ד בעטרה שעטרה לו אמו ע"ש, וענין שהיוד שהוא יסוד מקבל מהבינה מבואר בזח"א ד"ו סע"א ע"פ ובניהו בן יהוידע בן איש חי כו' ומה שיוסף הי' יתום מאמו זהו בזמן הגלות שאזי דוקא נק' היסוד יתום כו' ועז"נ יתום ואלמנה יעודד, ולא כן בזמן השלום, וזהו ענין אשרי, וע' בפרד"ס ערך אשר, וזהו והוא יתן מעדני מלך שבנותיו נשאות למלכים א"כ זה מורה על היחוד הפך בחי' הוי וזהו ע"ד בשוב ה' ציון בזח"ב פ' בשלח דנ"ה ע"ב ובזה יובן הגמרא פ"ק דמגלה ד"י ע"ב שעל אנשי דור הפלגה נאמר ויהי לשון ווי וצער כמ"ש במד"ר פ' לך לך פמ"ב, כי הם כיוונו למנוע השפע דבחי' ציון וירושלים כמ"ש מהר"ם אלשיך ס"פ נח, וזהו ענין הוי, ולכן ארז"ל פ"ק דעכומ"ז די"ח ע"ב ע"פ אשרי האיש שלא הלך בעצת רשעים זה אברהם אבינו שלא הלך בעצת אנשי דור הפלגה, כי אברהם זהו בחי' אשרי שהוא ההפך בחי' הוי ווי, וזהו ג"כ ענין אשרי העם שהוי' אלקיו.

בא"ר בשם הרוקח באשרי יש תר"מ אותיות נגד תרי"ג מצות וכ"ז אותיות התורה י"ל תר"מ גימ' שמש והיינו מ"ש שמש ומגן הוי' אלקים דהיינו התחברות המל' הנק' תהלה ונק' אלקים עם שם הוי' הנק' שמש שזהו ענין ארוממך אלקי המלך כדפי' בזח"ב וארא דכ"ח סע"ב וכדלקמן, גם תר"מ גימ' תמר שהיא המ' וכן צדיק כתמר יפרח דסליק דו"נ כחדא בזח"א דצ"ב וזח"ג ויקרא דט"ו.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org