כז

איתא בס' מנחם-ציון מהרה"ק רמ"מ מרימנוב (ערב יו"ט האחרון של פסח): מנהג ישראל תורה היא, שכותבין באגרתות "למספר בני ישראל" (לפי שאסור להסיח דעתו מהספירה, שצריכין להיות שבע שבתות תמימות. וכמ"ש בזוה"ק דצריך דלא יתאבד מיניה חושבנא דא).

אך רבוה"ק לא נהגו כך בדרך-כלל, לבד מיום ל"ג בעומר. ובל"ג בעומר עצמו, מצינו פעם שאדמו"ר מוהרש"ב כותב "הילולא רבא דרשב"י זיע"א", ואינו מזכיר את הספירה (אגרות-קודש, א, עמ' יד), ופעם כותב "ל"ג בעומר" (שם, עמ' קצז). פעם אחת מצינו שהמשיך כך גם ביום המחרת: "ל"ד לספה"ע" (שם, ב, עמ' תשצג).

גם אדמו"ר מוהריי"צ השתמש בתאריך המכתב בביטוי "הילולא דרשב"י" (אגרות-קודש, א, עמ' ת), ובשאר מכתביו הספורים שנכתבו ביום זה, כתב "ל"ג בעומר" (שם, י, עמ' קסה; יג, עמ' של), או אף "ח"י אייר" ללא ציון הספירה כלל (שם, ז, עמ' רנז; ח, עמ' שג).

במכתביו לכלל וכד' נקב אדמו"ר זי"ע בדרך-כלל בתאריך "ל"ג בעומר", אך במכתבים פרטיים מצוי ביותר גם התאריך "ח"י אייר" בלבד (אגרות-קודש, יא, עמ' קז-קח; יג, ע-עה; טו, קמב-קמו; יח, שעח-שעט; כא, רס-רסא. תלג; כג, קעח). לעתים גם "ח"י אייר הילולא דרשב"י" (שם, ג, רצט; יט, ש), ולעתים "הילולא דרשב"י" בלבד (שם, ג, קו. רצט). המנין "למטמונים" [=מ"ט מונים] מצוי גם הוא, פעמים ספורות בלבד (שם, ז, רמט: "ל' למטמונים"; ז, רנה: "ל"ו למטמונים"; יא, קו: "ל"ב למטמונים"). בב' אייר - יום הולדתו של אדמו"ר מוהר"ש - כתב הרבי לפעמים "תפארת שבתפארת" (שם, יא, מט; יז, סד; כג, שעח), ומצינו גם "תפארת שבהוד" (לקוטי-שיחות, לב, עמ' 254).

באגרות-קודש מוהר"ש (עמ' י) מצינו איגרת מליצית, הזמנה לחתונת בתו, ובה התאריך: "כ"ג למב"י [=למנין בני-ישראל] יתבר"ך [=תרל"ב]".

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org