הנהגות ודרכי החסידים
נח
בל"ג בעומר לפנות ערב, בין מנחה למעריב, נהגו החסידים לישב להתוועדות. ומטו ביה משמיה דהרה"ח ר' הלל מפאריטש שלושה עניינים: [א] יש לחלק בין תפילת מנחה לתפילת מעריב, א [ב] יש לחלק בין יחיד לרבים, [ג] כל עניינה של התפילה הוא, לפעול עריבות ומתיקות למעלה. ודבר זה נעשה על-ידי התוועדות (ס' השיחות תש"א, עמ' 119)
ביום ל"ג בעומר האיץ [הרה"ק מוהרי"א מהאמיל] במתפללים להתפלל בהשכמה, ושלא להאריך יותר מדי. גם הוא התפלל בציבור, ולא האריך יותר מדי. הכוונה היתה כדי שיוכלו להתוועד כל היום (רשימות-דברים, א, עמ' רלא)
במועד הל"ג בעומר היו עושים [בהאמיל] סעודה גדולה באחד הבתי-כנסיות הגדולים, והרה"ג הרה"ח ר' אייזיק היה אומר דברי חסידות. ובהיות כי לא היה אפשר להספיק מקום לכל החסידים והבעלי-בתים, היו חוגגים שלושה וארבעה ימים, ולפעמים גם חמישה ושישה.
מנהג עתיק היה בהאמיל, אשר השבת שאחר הל"ג בעומר היו עושים אותו ליום טוב, והיו קוראים אותו "השבת של שמחה" ("דער פרייליכער שבת"), כמו שבת-בראשית אחר שמחת-תורה. ואם היה ל"ג בעומר חל בראשון בשבת, היו חוגגים כל השבוע עד אחר ה"שבת של שמחה".
סדר החגיגה היה, כי אחר התפילה היו כל החסידים, הלומדים והגבירים הזקנים באים לבית הרה"ג הרה"ח הר"א, והיו מדברים בענייני תיקוני העיר הרוחניים, ובהצטרכות הגשמיים. היו עושים הערכה בשביל צרכים שונים, והיו נוסעים לבקר את בית-הקברות, ומשם היו באים לאותו בית-כנסת אשר שם הוערך שולחן הסעודות-מצוה.
כל ימי החגיגה היה הרה"ג הרה"ח הר"א אומר דברי חסידות, ובמשך הימים ההם היו מאספים כסף ההערכה בשביל צרכי העיר האמורים.
בימים ההם היו מכניסים תינוקות לבית רבם, והיו בוחנים את בני התלמוד-תורה והישיבה.
כשחל מועד הל"ג בעומר ביום חמישי או ביום שישי, התקין הרה"ג הרה"ח הר"א, אשר אז יומשך זמן המועד עד אחר השבת השניה ('התמים', ב, עמ' קכ-קכא)
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Volume
- בין פסח לעצרת
- Id
- rh-dg9cm38k
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.