מג. כשהישראל יכול לעשותו בצד היתר
יג
וטעם ההיתר הוא, מפני שענין איסור דיבור בחפציו הוא מה שמתעסק בשבת בדברים האסורים היום, ולא נאסר אלא להתעסק בדברים שאיסורם נתלה בגופם, אבל דברים שאיסורם נתלה בדבר אחר, ואילולי אותו דבר היו דברים אלו בעצמם מותרים בשבת, מותר להתעסק בהם בדבור לעשותם אחר השבת, שהרי הוא אינו מתעסק באותו דבר הגורם להם האיסור אלא באותם דברים שהיה להם היתר מחמת עצמם, אילולי אותו דבר הגורם להם האיסור. לפיכך גבי איסור חוץ לתחום, כיון שיש צד היתר על ידי בורגנין נמצא שאין האיסור בהילוך מחמת עצמו, שהרי אותו הילוך עצמו מותר כשיש בורגנין, אלא האיסור בהילוך הוא מחמת מניעת הדיורין על הדרך, והוא אינו מדבר אלא שילך בדרך ולא שילך במניעת הדיורין. וכן כל כיוצא בזה (שוע"ר שז, טו).
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Volume
- כשאומר לו לעשות ההיתר
- Id
- rh-9v4ss6rf
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.