י

ואפילו יש לו פירות בעיר אחרת שהם כרגלי מי שהופקדו אצלו^תלג, ומותר להביאן לו שיאכלם ביום טוב, ומשמע שמותר לו לומר להביאם לו^תלד, מכל מקום על ידי נכרי ודאי אסור בכהאי גוונא. דהא אם הביא מחוץ לתחום אפילו היה בבין השמשות אמה אחת חוץ לתחום אסור למי שהובא בשבילו משום גזרה שמא יאמר לו^תלה. אע"פ שאם היה ישראל היה מותר לו להביא עד סוף תחומו שהוא סמוך לעיר, וא"כ אין איסור אלא מה שהביא הנכרי מסמוך לעיר לתוכה, ובשביל זה אין לאסור כלל בדיעבד^תלו, וגם לכתחלה היה יכול לילך חוץ לעיר עד תוך תחום הפירות ולומר לנכרי להביאם לו לשם. ומשמעות הגמרא והפוסקים דאפילו בדיעבד לא משכחת שום היתר למי שהובא בשבילו. אלא ודאי דמה שהנכרי מביא מחוץ לתחום העיר לתוך תחומה^תלז יש בזה איסור כשעושה בשביל ישראל, אע"ג דלישראל הוי שרי כהאי גוונא^תלח (קו"א רסג, ח ד"ה ולדינא).

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org