בתחתית המקוה צריכים לעשות רצפה מצעמענט. בכדי שבמשך הזמן לא יהי' זחילה מתחת להדפנות, גם שיהי' נוח לנקות בעת מן העתים כשינקו את התחתון, ומובן שיניחו בהרצפה מקום נביעת המעין.
בהרצפה האמצעי יעשו נקב טפח על טפח2 (ואם כי זה השיעור הוא לבטל מתורת כלי3 משא"כ לעירוב4. ואין חילוק בין מן מצד ובין מלמטה, והראי' מעוקת המערה רפ"ו ובשו"ע סעי' נ"ט. מכל מקום נכון לעשות כנ"ל).
והנסרים5 יהיו פחותים מד' טפחים6 רוחב.
מה שכתב שכבר הגיעו למים, צריכים לידע אם זה מי מעין, אשר על פי הרוב לא ימצא שלא בעומק כלל. ואפשר זה רק מי תמצית (משטיפת הפשרת השלגים שעומד זמן רב על הפליאץ הזה7). עמ"ש הרמב"ן על פסוק עינות ותהומות8. ובתרגום יונתן שם עינוון חליין (מתוקים) ותהומין דלא מייבשין, דהמעין האמתי אינו מתייבש ואינו נפסק לעולם.