י, ד

דק ביותר והוא מבחי' הטוב וקדושה שנפל בקליפת נוגה לכן מתפעל לבו בקל מאד בלי יגיעה והכנה כ"כ (וכמו שאנו רואים שינוי טבעי ב"א בגופם בענין התפעלות לבם הטבעי מאלקות יש שמתפעל בקל וניזוז לגמרי במעט התבוננות ויש שלבו קשה כארז ואינו ניזוז כלל כמו טבע קשה הלב בגשמיות שאינו נופל מכל פחד או שר וגדול כו' כך לא יפול לבו מכל השגות אלקות וגלוי עצום כו' וכמו בבני מתא מחסיא דחזו יקרא דאורייתא כו' נק' אבירי לב וכמ"ש שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה פי' אבירי לב תקיפי לבא שנק' בזוהר בשם תקיפי דרא ששרשם מעולם התוהו והן עז"פ ששתלן בכל דור כו' והיינו הרחוקים מצדקה שהוא גילוי אלקות מבחי' מל' שנק' צדקה צדק ה"א להחיות רוח שפלים דוקא ולא לגסי הלב כו' (ויש אדם שנשמתו גבוה וגופו שפל המדרגות מבחי' אבירי לב הנ"ל מצד אביו ואמו) שבחטא יחמתני אם בחמימות התאוה ביותר יהיה לבו מלא תאוות ביותר ולא יוכל המוח לשלוט על הלב לעשותו חלל ריקן מן התאוות חומריות כלל ואם אביו ואמו תקיפים בלבם קשים ועזים יולידו הבן תקיף הלב ואע"פ שאינו בעל תאוה כלל וזהו נק' לב אבן שלא יתפעל ויזוז מאומה כלל מגדולות ה' ויש שנשמתו שפלה מנפש דנפש דעשיה שאינו משיג אלקות רק מרחוק מאד וגם זה אין נה"א שלו בהתפעלות שכל ומדות רק למעשה לבד שנק' נפש דנפש דעשי' כו' ויש שנשמתו מנשמה דבריאה שנשמתו מתפעל בתכלית עומק ההשגה כו' וגופו מגושם ביותר ונק' תקיף הלב ואין מוחו שליט על לבו כלל וכלל וד"ל) ודרך כלל ידוע בזוהר דתוקפא דנפשא חולשא דגופא שנעשה רך כקנ' כנ"ל ותוקפא דגופא כלב האבן הנ"ל הוא חולשא דנפש' האלקי' כי ב' הפכי' הן ממש ולזה א' יהא אדם רך כקנה שזה ממילא בא מתוקפ' דנפשא כו'. אך הנה כל הנ"ל היינו בשליט' האדם שזהו מוח שליט כו' ויש בו ג' מדרגות מוח ולב ומעשה ובאמצעות כולם נק' אדם שלם כנ"ל אבל הנה מבואר ומובן מכל הנ"ל שיש בחי' ומדרגה עליונה שלמעלה מבחי' אדם והוא נקודת עצם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org