ח, ד

שבמוח שנק' נשמה ורוח האדם העולה למעלה והנה להיפך זה היינו כאשר מדותיו הטבעיי' שבלב הטבעי קשים כארז בלי נטיה כלל וכלל ולא ניזוזו מטבעיות שלהם אפילו כמלא נימ' ולא נכנע הלב מכל רוח חזק ותקיף דהיינו רוח האדם הנ"ל זהו אשר רוח הבהמה גובר על רוח האדם שבו עד שרוח האדם יסתלק לגמרי יוכל לבוא לידי חטא לעשות כמעשה בהמ' כנ"ל בענין רוח שטות כו' וד"ל. ומעתה יש להבין פרטי ענין רוח האדם הנ"ל שיגבר על הלב שהוא בא בג' מדרגות הנק' חב"ד חג"ת ונה"י שהן נר"נ שמלובש במוחא ולבא וכבדא כידוע. וביאור הענין הנה תחלה יש להקדים בכללות בחי' אדם דרך כללות שהוא בחי' הכולל כמה הפכים יחד ובשיתוף וחיבור כולם יחד דוקא נק' אדם וכמו אדם חיצוני בציור התחלקות רמ"ח אברים שכל א' מיוחד במהות וחיות בפ"ע ואעפ"כ מתכלל עם זולתו עד שכל א' נק' משפיע לזולתו ומקבל הימנו עד שבין הכל יחד נק' אדם ואם חסר אבר א' לא נק' אדם שלם. ונמצא שעיקר אדם היינו אחר בחי' התחלקות לכמה איברי' יבאו לבחי' התכללות כא' ממש עד שבין כולם יחד דוקא אז נק' אדם לפי שזה עוזר לזה כמשל י' שמגביהים משא יחד דבשיתוף כולם דוק' נעשה כאיש א' (כמשי"ת בסמוך ) וכך יובן בבחי' אדם פנימי שהוא המוח והלב כידוע דבלב יש כללות כל האברים דלב פליג לכל שייפין כו' והמוח כללי יותר ונק' אדם פנימי ממש ובתחלת יצירתו שהוא מן המוח כמ"ש במ"א:

(יד) ויובן כ"ז בבחי' רוח האדם הנ"ל בעבודה שבמוח ולב בתפל' דהנה בחי' אדם הפנימי ביותר הוא בבחי' הדעת אלקי במוח וכמ"ש וידעת היום כו' אתה הראת לדעת. ודעת זה יש בו התפעלות אלקות בכמה אופנים שונים הפכיים וכמ"ש ובדעת חדרים ימלאו פי' חדרים הוא ל"ב חדרים שבמוח שמתחלקי' לכמה הפכיים פרטים ובדעת מתכללים הכל כא' דוקא וכמו שאנו רואים שיש שכל מתפעל כך וזה מתפעל כך והיינו כל חד לפי ערך דעתו ויש ס' ריבוא דעות ועכ"ז הרי אנו רואים

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org