קלד, א

ארדה^* נא וכו'. רבות כי תשא פמ"ב ע"פ לך רד כו' אל ירע לך על שאמרתי לך לך רד שהרי ב' פעמים כביכול ירדתי מן השמים לארץ בשביל לראות בקלקלת הבריות שנאמר וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל כו' ארדה נא ואראה אף אתה לך רד דיו לעבד להיות שוה לקונו. א"כ כמו במשה זהו ירידה ממש שנטלו ממנו אלף אורות כמ"ש בד"ה השמים כסאי בת"א ר"פ בראשית. וכמארז"ל פ"ה דברכות ל"ב א' כלום נתתי לך גדולה כו' וזהו כמו שהראש מקבל מהרגל כי נעוץ סופן. כמ"כ בשם הוי' דז"א נמשך תוספת אור ע"י אתעדל"ת כשאכשור דרי כמ"ש ע"פ שאו ידיכם קדש וברכו את הוי'. ועמש"ל בד"ה כי ידעתיו סעיף א' בענין כי קרובה ישועתי, ולכן במעשה סדום נאמר ארדה נא, והירידה היא מה שנתלבש במדה"ד שהרי במוחין דגדלות כתיב ועתה יגדל נא כו' נושא עון כו'. ועמ"ש מזה ע"פ לך רד בפ' כי תשא. עוי"ל פי' ארדה ע"ד המגביהי לשבת המשפילי לראות כו' והיינו לראות ע"י שמים וארץ זו"נ וזהו השפלה לגבי ידיעתו בעצמו מה שגלוי וידוע לפניו שלא ע"י ע"ס ונק' ראיה כי ראיה מקרוב והבטה מרחוק, באיכה ס"פ זכור ה' מה הי' לנו ד"פ ע"ד, והיינו כי בעצמות אור א"ס כחשיכה כאורה, וזהו היוצר עין הלא יביט ר"ל שלא ע"י עין שהוא חכמה כו'.

ב רבות במקומו וירא פמ"ט זו אחת מעשר ירידות כו' צ"ל כנגד ע"ס. במ"נ ח"א פ"י הירידה והעלי' שני שמות כו' כי כשיעתיק הגוף ממקום אל מקום שפל ממנו יאמר ירד כו' (הג"ה א"כ עד"מ למעלה י"ל מה שמל' דאצילות נעשית עתיק לבריאה שנעתק מאצילות לבריאה נק' ירידה ועמ"ש בלק"ת פ' חוקת ע"פ תבנה ותכונן עיר סיחון עכ"ה) ואח"כ הושאלו כו' לגדולה ולעוצם כו' הגר אשר בקרבך יעלה עליך כו' ואתה תרד כו' (הג"ה עמ"ש מזה בלקו"ת בד"ה אלה החוקים בפ' בחקתי עכ"ה) ועל זה הצד עוד יעשה בירידת העיון והיות האיש פונה במחשבתו אל ענין פחות מאד יאמר שירד וכן כשיפנה במחשבתו אל ענין מעולה ונכבד יאמר עלה (הג"ה עמ"ש

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org