ח"ג סי"ז ססי' כ"א
קכא, א
ז) עוד* ראיה מהאנשים שהם ודאי מחודשים כל המין, כי לומר ראובן בן יעקב ויעקב בן יצחק ויצחק בן אברהם כן אל לא תכלה, זהו שקר, מקצת חכמי הפלסופים ישתדלו לבאר המנעו באיזו מופת, ועל מופת זה חלקו אריסטו וסיעתו, ועיין מה שכתבתי לעיל סעי' א' וסעי' ב' לבאר המנעו, ומקצת חכמי הפלסופים שלא מסיעת אריסטו אמרו שזהו מושכל בעצמו שאי אפשר שילך אל לא תכלה ואין צריך עליו מופת, וכ' הרמב"ם ח"א ס"פ ע"ג שלשטתם יהי' שקר קדמות העולם מתחלת מחשבה ולא יצטרך אל הקדמה אחרת כלל. ונראה לבאר דבריהם איך שזהו מושכל בעצמו ע"פ שני אופנים, הא' מה שהסכימו כל הפלסופים שמציאות עלות ועלולים אין תכלית להם שקר אף שלא יהיו ביחד כ"א זה אחר זה, כמ"ש הרמב"ם תחלת חלק שני בההקדמה הג', כי אם לא נמצא ראשון לא ימצא האחרון, וא"כ הרי יעקב עלה לראובן ויצחק עלה ליעקב לכן א"א לומר שילך זה אל לא תכלה, שלפי זה ראובן הנמצא עתה קדמו לו עלות ועלולים בלי גבול, וזה הסכימו כל הפלסופים שהוא נמנע, ומה שהרש"ט שם חילק בין עילות ועלולים לבין ראובן בן יעקב ויעקב בן יצחק, בחילוק שאין בו ממש ואחריו נמשך המפרש בח"ה הוא בעל מנוח הלבבות שער היחוד פרק חמישי, כבר ביטל דברים אלו האוצר נחמד בפירושו לח"ה שם פרק הנ"ל ס"ק י"ד, ובפירושו לספר הכוזרי מאמר א' סי' א' שכתב עליו וזה חילוק של הבל ורעות רוח יהי' איך שיהי' עכ"פ שבן נתלה באביו ולא הי' אפשר שיולד רק ע"י אדם המולידו וכן אביו באביו, וכמשל דבר אחד תלוי על חברו וחבירו על חבירו וכן הרבה שעכ"פ צריך שיגיע בסוף ליתד תקועה בל תמוט כך עכ"פ צריך שיהיה אדם ראשון לא נולד מאדם והוא יציר כפיו של הקב"ה וממנו הוחלו התולדות להקרות על שם אבותיהם עכ"ל, ועד"ז כתב עוד במאמר חמישי סי' י"ח, וא"כ זהו טעם המקצת חכמי הפלסופים שאמרו שזהו מושכל בעצמו שאי אפשר שילך אל לא תכלה, וכ"כ האוצר נחמד בפירושו לח"ה שער היחוד פ"ה ס"ק י"ד שזהו מושכל ראשון שהדבר נמנע, וז"ל אלא שבדבר שאחד סיבה לחבירו כולם מודים שאי אפשר שילך לבלי תכלית וכמ"ש הרמב"ם בהקדמה ג' בחלק ב' כו' אלא שמאמיני הקדמות בהבליהם יצאו לחלק בין שהאחד סיבה לחבירו בעצם כמו עילות השכליים הנבדלים שאחד היה סיבה לחבירו בעצם משא"כ בסיבה שהוא מהולדת איש ואיש שהאב אינו סיבה לבנו בעצם, כי עצם האדם הוא נשמתו. ואב הוא סיבה במקרה ואשר סבה במקרה אפשר שילכו לבלי תכלית והוא דומה לתנועת הזמן, אך הדמיון הוא כזב שהזמן אין חלק המוקדם סבה לחלק המאוחר והוא יכול שיהיה בלא אותו שלפניו, משא"כ הולדת איש מאיש שזה לכל בעל עיון ישר נמנע במושכל ראשון, והחילוק שבדאו אין ממש בו, שמאחר שעכ"פ מציאות גוף האדם אי אפשר רק בהוולדו מאיש נמצא זה קשור בזה וכל איש תלוי במולידו וכמשל דברים רבים שאחד תלוי בחבירו צריך
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Sefer HaChakirah
- Volume
- הוספות
- Id
- rh-neevk7v0
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.