שולחן ערוך
אורח חיים, סימן ת״ו
אמי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת ובו ג' סעיפים:
מי שיצא חוץ לתחום שאין לו אלא ד' אמות והוצרך לנקביו יכול לצאת מהן עד שימצא מקום צנוע לפנות שגדול כבוד הבריות ועצה טובה לו שיתקרב לצד תחומו שיצא ממנו שאם לא ימצא מקום צנוע עד תחומו יכול ליכנוס ולאחר שנכנס הרי הוא כאלו לא יצא כיון שנכנס ברשות אבל אם מצא מקום צנוע קודם לא יכנוס אלא יפנה שם ויתרחק ממקום שנפנה עד שיכלה הריח ושם יש לו ד' אמות ואם נתרחק מהריח ונכנס בתחומו כאילו לא יצא כיון שנכנס ברשות חכמים שחסו על כבודו ולא הצריכוהו לעמוד במקום מטונף או ריח רע במה דברים אמורים כשיצא שלא לדעת אבל אם יצא לדעת אף על פי שנכנס ברשות לתוך תחום שיצא ממנו אין לו שם אלא ד' אמות אלא א"כ נכנס לעיר ששבת בה כמו שנתבאר בסי' ת"ה:
אמִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם שֶׁלֹּא לָדַעַת וּבוֹ ג' סְעִיפִים:
מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת, וְהֻצְרַךְ לִנְקָבָיו — יָכוֹל לָצֵאת מֵהֶן עַד שֶׁיִּמְצָא מָקוֹם צָנוּעַ לִפָּנוֹת, שֶׁגָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת. וְעֵצָה טוֹבָה לוֹ שֶׁיִּתְקָרֵב לְצַד תְּחוּמוֹ שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם לֹא יִמְצָא מָקוֹם צָנוּעַ עַד תְּחוּמוֹ — יָכוֹל לִכְנוֹס, וּלְאַחַר שֶׁנִּכְנַס הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ לֹא יָצָא, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס בִּרְשׁוּת. אֲבָל אִם מָצָא מָקוֹם צָנוּעַ קֹדֶם — לֹא יִכְנוֹס, אֶלָּא יִפָּנֶה שָׁם וְיִתְרַחֵק מִמָּקוֹם שֶׁנִּפְנֶה עַד שֶׁיִּכְלֶה הָרֵיחַ, וְשָׁם יֵשׁ לוֹ ד' אַמּוֹת. וְאִם נִתְרַחֵק מֵהָרֵיחַ וְנִכְנַס בִּתְחוּמוֹ — כְּאִלּוּ לֹא יָצָא, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס בִּרְשׁוּת חֲכָמִים, שֶׁחָסוּ עַל כְּבוֹדוֹ וְלֹא הִצְרִיכוּהוּ לַעֲמוֹד בְּמָקוֹם מְטֻנָּף אוֹ רֵיחַ רָע. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא לָדַעַת. אֲבָל אִם יָצָא לָדַעַת, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס בִּרְשׁוּת לְתוֹךְ תְּחוּם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ — אֵין לוֹ שָׁם אֶלָּא ד' אַמּוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס לָעִיר שֶׁשָּׁבַת בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת"ה:
בזה שאמרנו בהוצרך לנקביו יש אומרים אפילו לקטנים ויש אומרים שלא הקילו משום כבוד הבריות לצאת חוץ לד' אמות אלא בגדולים אבל בקטנים אין כבוד הבריות כל כך שהרי משתינים מים בפני רבים וגם אין לחוש שיעמוד במקום מטונף מפני שבמי רגלים אין כל כך טינוף שנבלעים במקומם (ויש להחמיר כדבריהם) דבתראי נינהו:
בזֶה שֶׁאָמַרְנוּ בְּהֻצְרַךְ לִנְקָבָיו — יֵשׁ אוֹמְרִים אֲפִלּוּ לִקְטַנִּים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הֵקֵלּוּ מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת לָצֵאת חוּץ לְד' אַמּוֹת אֶלָּא בִּגְדוֹלִים, אֲבָל בִּקְטַנִּים אֵין כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי מַשְׁתִּינִים מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים, וְגַם אֵין לָחוּשׁ שֶׁיַּעֲמוֹד בְּמָקוֹם מְטֻנָּף, מִפְּנֵי שֶׁבְּמֵי רַגְלַיִם אֵין כָּל כָּךְ טִנּוּף, שֶׁנִּבְלָעִים בִּמְקוֹמָם. (וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵיהֶם) דְּבַתְרָאִי נִינְהוּ:
גלא בהוצרך לנקביו בלבד הקילו כן אלא אפילו אם גשמים יורדים עליו או שהחמה זורחת עליו ומצערתו כמו שנתבאר בסי' ת"ד:
גלֹא בְּהֻצְרַךְ לִנְקָבָיו בִּלְבָד הֵקֵלּוּ כֵּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם גְּשָׁמִים יוֹרְדִים עָלָיו אוֹ שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו וּמְצַעַרְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת"ד:
Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org
Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־ChassidusHub
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- שולחן ערוך
- כרך
- אורח חיים
- מזהה
- rh-xghfardg
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.
מקורות
- sichos-kodesh-unit