אורח חיים, סימן ת״ל

אמנהג שבת הגדול ובו ג' סעיפים:
שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול שפסח מצרים היה מקחו מבעשור לחדש כמו שכתוב בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות וגו' ואותו היום שבת היה שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים כמ"ש בסי' תצ"ד וכיון שט"ו בניסן היה בה' בשבת א"כ עשרה בניסן היה בשבת וכשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת נתקבצו בכורי אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך אמרו להם זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל ולא רצו ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם וזה שכתוב למכה מצרים בבכוריהם וקבעו נס זה לזכרון לדורות בשבת וקראוהו שבת הגדול ולמה לא קבעוהו בעשירי לחדש סתם בין שחל בשבת בין שחל בחול כדרך שנקבעו כל המועדים לפי שבעשרה בניסן מתה מרים וקבעו בו תענית כשחל בחול כמ"ש בסי' תק"פ ע"ש:

אמִנְהַג שַׁבַּת הַגָּדוֹל וּבוֹ ג' סְעִיפִים:
שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח קוֹרִין אוֹתוֹ "שַׁבַּת הַגָּדוֹל", לְפִי שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ נֵס גָּדוֹל, שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם הָיָה מִקְּחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת וְגוֹ'", וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שַׁבָּת הָיָה, שֶׁהֲרֵי בְּה' בַּשַּׁבָּת יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תצ"ד, וְכֵיוָן שֶׁט"ו בְּנִיסָן הָיָה בְּה' בַּשַּׁבָּת, אִם כֵּן עֲשָׂרָה בְּנִיסָן הָיָה בְּשַׁבָּת, וּכְשֶׁלָּקְחוּ יִשְׂרָאֵל פִּסְחֵיהֶם בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת, נִתְקַבְּצוּ בְּכוֹרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָלוּם. לָמָּה זֶה הֵם עוֹשִׂין כָּךְ? אָמְרוּ לָהֶם. זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' שֶׁיַּהֲרֹג בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, הָלְכוּ בְּכוֹרֵיהֶם אֵצֶל אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶל פַּרְעֹה לְבַקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיִּשְׁלְחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא רָצוּ, וְעָשׂוּ הַבְּכוֹרוֹת עִמָּהֶם מִלְחָמָה וְהָרְגוּ הַרְבֵּה מֵהֶם, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב "לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם". וְקָבְעוּ נֵס זֶה לְזִכָּרוֹן לְדוֹרוֹת בְּשַׁבָּת, וּקְרָאוּהוּ "שַׁבַּת הַגָּדוֹל".
וְלָמָּה לֹא קְבָעוּהוּ בַּעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ סְתָם, בֵּין שֶׁחָל בְּשַׁבָּת בֵּין שֶׁחָל בְּחֹל, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּקְבְּעוּ כָּל הַמּוֹעֲדִים? לְפִי שֶׁבַּעֲשָׂרָה בְּנִיסָן מֵתָה מִרְיָם, וְקָבְעוּ בּוֹ תַּעֲנִית כְּשֶׁחָל בְּחֹל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"פ, עַיֵּן שָׁם:

בנוהגין במדינות אלו שבשבת הגדול במנחה אין אומרים ברכי נפשי אלא אומרים עבדים היינו וכו' לפי שבשבת הגדול היתה התחלת הגאולה והנסים ואפילו שבת הגדול הוא ערב פסח אומרים עבדים היינו:

בנוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁבְּשַׁבַּת הַגָּדוֹל בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים "בָּרְכִי נַפְשִׁי", אֶלָּא אוֹמְרִים "עֲבָדִים הָיִינוּ וְכוּ'", לְפִי שֶׁבְּשַׁבַּת הַגָּדוֹל הָיְתָה הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה וְהַנִּסִּים. וַאֲפִלּוּ שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוּא עֶרֶב פֶּסַח אוֹמְרִים "עֲבָדִים הָיִינוּ":

גנוהגין במדינות אלו כששבת הגדול הוא ערב פסח מפטירין בו במלאכי וערבה וגו' לפי שבאותו פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר וגו' והרי זה מעין המאורע שבערב פסח הוא זמן הביעור דהיינו שבערב פסח של שנה הרביעית שבשמיטה ובערב פסח של שנה שביעית שבשמיטה חייב כל אדם להוציא מביתו כל המעשרות שהפריש מתבואתו כל הג' שנים שעברו מהשמיטה והיו המעשרות שהפריש מונחים בביתו ובערב פסח זה מחויב להביאן לבית הלוי (ואע"פ שיש אומרים שזמן הביעור אינו בערב יום טוב הראשון של פסח אלא בערב יום טוב האחרון של פסח וכן עיקר כמ"ש ביורה דעה סי' של"א מכל מקום נתפשט המנהג על פי סברא ראשונה):

גנוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ כְּשֶׁשַּׁבַּת הַגָּדוֹל הוּא עֶרֶב פֶּסַח, מַפְטִירִין בּוֹ בְּמַלְאָכִי "וְעָרְבָה וְגוֹ'", לְפִי שֶׁבְּאוֹתוֹ פָּרָשָׁה כָּתוּב: "הָבִיאוּ…הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וְגוֹ'", וַהֲרֵי זֶה מֵעֵין הַמְאֹרָע, שֶׁבְּעֶרֶב פֶּסַח הוּא זְמַן הַבִּעוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּעֶרֶב פֶּסַח שֶׁל שָׁנָה הָרְבִיעִית שֶׁבַּשְּׁמִיטָה וּבְעֶרֶב פֶּסַח שֶׁל שָׁנָה שְׁבִיעִית שֶׁבַּשְּׁמִיטָה, חַיָּב כָּל אָדָם לְהוֹצִיא מִבֵּיתוֹ כָּל הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁהִפְרִישׁ מִתְּבוּאָתוֹ כָּל הַג' שָׁנִים שֶׁעָבְרוּ מֵהַשְּׁמִיטָה, וְהָיוּ הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁהִפְרִישׁ מֻנָּחִים בְּבֵיתוֹ, וּבְעֶרֶב פֶּסַח זֶה מְחֻיָּב לַהֲבִיאָן לְבֵית הַלֵּוִי.
(וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁזְּמַן הַבִּעוּר אֵינוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח אֶלָּא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְכֵן עִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן של"א, מִכָּל מָקוֹם נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג עַל פִּי סְבָרָא רִאשׁוֹנָה).

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org