112

הוי "ב' קשרים זה ע"ג זה. . קשר של קיימא. . כפול ומכופל".

וצריך ביאור, מהו ההכרח לפרש כן באגה"ת, היפך הפירוש הפשוט? ואף ש­עפ"ז מבואר (כפל) הלשון "כפול ומכו­פל"^ח [דע"פ הידוע גודל דיוק לשון אדה"ז בספר התניא^ט, מסתבר לומר שאין כפל זה ליופי המליצה אלא שזה נוגע לתוכן הדברים], שהם שני הענינים ד"ל­קרות. . ב' דפים. . לשנות. . ב' פר­קים" — מ"מ לכאורה אין זה מספיק להפקיע דברי התנא דב"א מפשוטם.

וגם את"ל שכפל הלשון מכריח פי­רוש זה בדברי אדה"ז — עדיין עיקר הקושיא במקומה עומדת: למה מפרש כן אדה"ז דברי התנא דבי אליהו?

ולכן נ"ל, שפירוש זה ב"כפול ומכו­פל" שייך לכללות תוכן דברי אדה"ז ב­פרק זה.

ב. גם יש להבין כמה פרטים בכללות פרק זה באגה"ת:

דברי התנא דבי אליהו הובאו בהמשך למ"ש לפנ"ז "ולפי שפגם הברית כו' פוגם במוח לכן תיקונו הוא דיתעסק באורייתא דמחכמה^י נפקא". ובפשטות כוונתו לבאר מה שהביא לעיל פ"ד "מ"ש בזוה"ק בקצת מקומות^יא שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו כו' והוא דבר תמוה מאד שאין לך דבר עומד בפני התשובה^יב ואפילו ע"ז וג"ע כו' ופי' בר"ח^יג שכוונת הזהר שאין מועלת תשובה תתאה כ"א תשובה עילאה" — דע"פ דברי הזהר (ש­הביא בספ"ח) "דתשובה עילאה היא דית­עסק באורייתא כו'" מובנים דברי הר"ח, דכיון שהפגם הוא במוח, לכן אין תשובה תתאה יכולה לתקן פגם זה, וצריך לתשו­בה עילאה שענינה "דיתעסק באורייתא דמחכמה נפקא".

וע"ז ממשיך אדה"ז "וז"ש בתנא דבי אליהו כו'" — כי ע"פ הנ"ל יוצא חידוש בענין תשובה עילאה שלא שמענו עד כה, דלעיל^יד ביאר בארוכה שהענין ד­תשובה עילאה, "דיתעסק באורייתא ב­דחילו ורחימו דקוב"ה", אינו בשביל כפ­רת עון (שזה נפעל ע"י תשובה תתאה), אלא רק דביקות הנפש במקורה כו', ואילו כאן אומר שהענין דעסק התורה בא לשם כפרת עון — וע"ז מביא כמה ראיות שבכח עסק התורה לכפר עון:

א) "וז"ש בתנא דבי אליהו אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחי' אם הי' רגיל לקרות כו'", דלכאורה אינו מובן, הרי אדם שעבר עבירה חייב לעשות תשובה, ומהי השאלה "מה יעשה ויחי'"? אלא דאיירי כאן בחטא מיוחד שעל ידו נתחייב מיתה למקום, והיינו ה­

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org