הו"ל להעתיק גם תחלת ל' הפע"ח ומ"ח "יכין עצמו"; ואם ס"ל שגבי תק"ש הוי יוצא מן הכלל והכוונות דתק"ש שייכות לכל נפשז, הו"ל להעתיק הכוונות (בכללות, עכ"פ) בפירוש (ע"ד שמצינו בהגדה של פסח, שהעתיק הכוונות דשפיכת היין באמירת המכות כו'ח).
ב. והנה אאזמו"ר בספרו "שער הכולל" (על סידור אדה"ז)ט פי', דמ"ש אדמו"ר הזקן "יכין עצמו לתקוע בשופר ויאמר כו'" — "ההכנה היא [בזה גופא] שיאמר זה המזמור ז' פעמים" [היינו שהו' (ד"ויאמר") היא ו' הפירוש]. כי טעם אמירת מזמור זה הוא לפי שעי"ז מהפכין מדת הדין למדת הרחמים (כמבואר בסידור האריז"ל שם, ומיוסד על דברי המדרשי), והיא פעולת תק"ש, כמבואר בפע"חיא שע"י השופר "מתעליןיב ומתמתקין הדינים והגבורות דשם אלקים". ונמצא, שאמירת מזמור זה ז' פעמים היא מהכוונות דתק"ש.
ויש להוסיף ביאור בזה, בהקדם ענין כללי בשייכות לסידור אדמו"ר הזקן, דאף שקבע את נוסח התפלה ע"פ כוונות האריז"ל, שיהי' מדוייק כפי היוצא ע"פ קבלה (נוסף לזה שיהי' מכוון גם ע"פ הדקדוק והלשון)יג, מ"מ לא העתיק בסידורו הכוונות עצמן, לפי שאינו דבר השייך לכל נפש כנ"ל.
בכלל משמע, שענין הכוונות שייך רק ליחידי סגולה (היודעים לכוון כוונות אלו), אבל יותר נראה לומר, דזה גופא שאדמו"ר הזקן קבע נוסח התפלה (שהוא נוסח שווה לכל נפש) מכוון ע"פ כוונות האריז"ל, הוא לפי שע"י עצם התפלה בנוסח זה (גם ע"י אותם שאינם יודעים מענין הכוונות) נפעלים בפועל ההמשכות וכו' שבכוונות האריז"ליד.
ומטעם זה גופא תיקן אדמו"ר הזקן נוסח תפלה המיוסד על כוונות האריז"ל, כדי שכל ישראל יהיו שייכים לענין כוונות אלו.
וי"ל שהוא ע"ד מ"ש אדמו"ר הזקן בהל' ת"ת שלוטו לענין לימוד חלק הסוד