142

י"ב שבטים"^ט (ועד אז עסק בתורה^י, וב­אופן ש"לא שכב בלילה"^יא), וזו היתה כוונתו באמרו ללבן "הבה את אשתי גו'"^יב, שרק "להוליד תולדות אמר כך"^יג.

אבל עפ"ז אינו גלאַטיק לאידך גיסא: מה מחדש רש"י בפירושו זה? הרי ה­הבדל התוכני שבין שני אופני הקדימה אין הוא מבאר בפירושו כאן אלא סומך על המובן ממה שפירש כבר לפנ"ז; וב­נוגע לעצם השינוי בקדימה אין צורך בהערת רש"י, כי הוא דבר המפורש בה­כתוב עצמו (שביעקב נאמר "בניו" קודם ל"נשיו" ובעשו נאמר להיפך).

ג. עוד צריך להבין (כמו שהאריכו במפרשים^יד): גם ביעקב נאמר^טו "ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו", הרי מפורש שגם יעקב הקדים נשיו לילדיו, ורש"י אינו מעיר ע"ז כלום!

עד"ז מצינו לעיל^טז שכשאמר יעקב ללבן "שלחני ואלכה גו'" הקדים נשיו לילדיו — "תנה את נשי ואת ילדי"^*16; וכן לקמן גבי משה נאמר^יז "ויקח משה את אשתו ואת בניו".

ואף שבמפרשים^יד האריכו בטעמי ה­חילוקים שבין כתובים אלו להנאמר ב­כתוב זה — מ"מ, עדיין אינו מובן: לאחרי שרש"י כותב באופן סתמי שיעקב "הקדים זכרים לנקבות", דהיינו שזוהי ההנהגה המתאימה לאיש צדיק — איך יתכן שרש"י יסתום בכל מקומות הללו ולא יפרש במה שונים הם להיות יוצאים מן הכלל שכלל רש"י שיעקב "הקדים זכרים לנקבות"?

[וכמדובר כמ"פ, שזה גופא שמצינו שקו"ט ארוכה במפרשי רש"י, זה מתרץ בכה וזה בכה כו', מכריח לומר שישנה הסברה פשוטה ביותר השוללת מעיקרא כל אריכות השקו"ט; שהרי לא מסתבר לומר שרש"י סותם וסומך שהבן חמש למקרא יעמוד על תירוצי המפרשים — כאשר במפרשים עצמם יש שקו"ט דזה בונה וזה סותר].

ד. ויש לומר, שרש"י מתרץ כל זה בדיוק לשונו "הקדים זכרים לנקבות ועשו הקדים נקבות לזכרים" — דלכ­אורה אינו מובן, מדוע לא נקט רש"י לישנא דקרא: "בניו. . נשיו", "נשיו. . בניו"?

אלא שכוונתו בזה להדגיש, דזה ש­יעקב הקדים לקיחת בניו הוא לא משום שבתור בניו (זרעו) החשיבם יותר מנשיו

— שהרי אדרבה: הסדר הרגיל וה­מתאים הוא — שאדם מקדים אשתו ל­ילדיו, הן מפני שאשתו ה"ה אמם, ובאה לפני בניו (ומפני כבוד אשתו^יד), והן^יח —

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org