שיחה ב
226
מהענינים הבלתירצויים שבגלות, כדי שהאדם ישאר דבוק באלקים (כמקודם) גם במצב זה —
עיקר חידושו של יוסף הוא — כשמו — יוסף מלשון הוספהמב, וכהפירושמג בפסוקמד "יוסף ה' לי בן אחר", שענינו של יוסף הוא, שמהפך גם את "אחר" (היינו מי שאינו שייך לצד הקדושה), שיהי' "בן" להקב"ה. כלומר, לא רק שאינו מתפעל מהמניעות ועיכובים שבגלות, אלא אדרבה, שהוא שולט עליהם עד שכובשם תחת ממשלת הקדושה.
[וע"ד דברי הרמב"ם בנוגע למלך המשיח, שתפקידו הוא לא רק "להחזיר מלכות דוד ליושנה. . (כדי שיהיו) חוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם"מה עבור בני ישראל (ע"י שיבנה מקדש במקומו), דהיינו שבני ישראל יעבדו את השם בתכלית השלימות, אלא גם "יתקןמו את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמרמז כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' וגו'"].
וכפי שהי' בפועל ביוסף במצרים, שהי' משנה למלך, ד"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים"מח, ויוסף שלט עליהם בפועל, "ויוסף הוא השליט על הארץ"מט [וכמסופר בארוכה בסוף פרשתנונ שיוסף קנה המצרים ואת אדמתם, ועוד העבירם מקצה גבול מצרים ועד קצהו וכו'], וכוונת יוסף היתה לא רק לשליטה גשמית, אלאנא שיכירו את אלקי השמים ואלקי הארץ, ויקיימו שבע מצות ב"ננב, ועד שארז"לנג — והובא בפרש"י על התורהנד — שהכריחם שימולו את עצמםנה.
ו. והנה ישנו הבדל יסודי בין שני ענינים אלו בשליחותו של יוסף למצרים — (א) נתינת כח בבני ישראל שעניני (מצרים) הגלות לא יפריעו אותם מדביקותם בה', (ב) השליטה על עניני הגלות — שיהיו נכנעים ועד שהם עצמם יהפכו לקדושה:
הענין הראשון, התוקף שעניני הגלות לא יבלבלו את בני ישראל מדביקותם בה', אף שמקורה מיוסף, מ"מ, על ידי יוסף נמשך כח זה בכל אחד ואחד מישראל באופן פנימי, עד שזה נקרא על שמו של כאו"א.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- לקוטי שיחות
- כרך
- כרך ל
- מזהה
- rh-st5sbtfb
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.