לקוטי שיחות
הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות א
ח"י לחדש גאולתנו ופדות נפשנו ה'תשי"א
ברוקלין, נ. י.
המוסדות מרכז לעניני חנוך, מחנה ישראל,
קה"ת — המוסדות מיסודו של כ"ק מו"ח
אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ
ובנשיאותו והנהלתו — ה' עליהם יחיו
בין המוסדות הכי חשובים שייסד הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, היו המרכז לעניני חנוך, מחנה ישראל וקה"ת יקרים לו במאד, וחיבה יתירה נודעת להם ממנו, בהתענינו בכל פרט ופרט מפעולותיהם וכל דבר וענין נעשה על פי הוראתו והסכמתו.
וגם בחדשים האחרונים הנה, בהתאם להוראות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בהשבועות שלפני הסתלקותו, נתרחב חוג עבודת המוסדות האלו, והותחלה גם כן עבודה חדשה, היא עבודת החינוך באפריקא הצפונית, ההולכת וגדלה, ורואים בה במוחש איך ההצלחה שרוי' במעשי ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.
והנה למרות שחוג פעולות מוסדות הנ"ל על שדה החינוך, חיזוק היהדות, הצלה וכו' מקיף את כל שדרות אחב"י בכל מדינות תבל, אשר מובן שכ"ז קשור בהוצאות גדולות, לא סידרו עד עתה המוסדות הנ"ל מגביות פומביות, וכל עיקר יסוד הספקתם קיבלו על ידי הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.
מובן אשר מעת הסתלקות הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ נפסקה ההכנסה העיקרית של המוסדות הנ"ל וזה יותר מעשרה חדשים אשר סכנה גדולה מרחפת עליהם מפני חסרון האמצעים הכספיים.
השעה דורשת בת כי פיות מאת כל אחד ואחת מאתנו כולנו לזכור על דבר החוב והזכות הקדוש המוטל עלינו, והעיקר לעשות בפועל במילוי חובתנו זו, והוא להיות מן העושים והמעשים ככל יכלתנו להחזקת מוסדות אלו, אשר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ טיפחם ריבם והשקיע בהם מיטב כוחותיו, ות"ל ניכר כח האומן בכלי* . ובפרט שאין ידי האומן מסולקות, ח"ו, מכלי זה. ומה עד כאן עומד ומנהל אף להלן עומד ומנהל.
אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ באחת משיחותיו, אשר לפעמים, כאשר דברו בענין פנימי ולבבי ביותר, השתמשו דוקא בלשון אידית, והביא לדוגמא מה שכותב אדמו"ר הזקן באגה"ק הוכח תוכיח את עמיתך: גוואַלד גוואַלד.
416חייב אדם לומר בלשון רבו: גוואַלד גוואַלד, עד מתי אנו מחשים? במה
נצטדק, ומה נענה על שאלת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ: הזאת היא
השתתפותכם במעשי ידי ובעבודתי אשר עלי' מסרתי את נפשי?
מתאספים אתם בערב ראש־השנה־לחסידות, ויהי רצון אשר החלטותיכם הטובות ופעולותיכם הנמרצות במילוי ההחלטות — הפעולות על אתר והפעולות בעתיד הכי קרוב — יתנו לה"מרכז לעניני חינוך, מחנה ישראל, וקה"ת" את האפשריות למלאות תפקידם אשר התווה להם כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולא נבוש ולא נכלם, כי בצדק נוכל לומר: עשינו מה שדרשת מאתנו.
— מובן מעצמו אשר מכתב זה הכתוב לרגלי האסיפה מכוון הוא אף לאלה שאינם נוכחים באסיפה זאת, אבל מקושרים הם לכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, כי בטח מעריכים הם כראוי עבודתו ופעולותיו, „פעולות צדיק לחיים לכל חי היא נפש כל חי הקשורה בנפשו בחבלי עבותות אהבה רבה ואהבת עולם בל תמוט לנצח" — .
המשותפת הנ"ל וחותם בלשון הרב, הוא
כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ: לשנה טובה
בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו
ותחתמו
ב"ה, ערב שבת קדש, ה' שבט ה'תשי"א
ברוקלין
צו דער 7'טער יערליכער קאָנפערענץ פון
ועד מגיני ומרחיבי החנוך הכשר,
אונטער דער אָנפירערשאַפט פון „מרכז
לעניני חנוך".
די השגחה עליונה האָט אייך מזכה געווען צו נעמען אַן אָנטייל אין דער גרויסער און וויכטיקער אַרבעט פון ועד אויפן געביט פון חינוך, ובפרט אין דער „שעה ללמוד הדת", וואָס דערמיט — אין די ווערטער פון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ — האָט איר אַראָפּגענומען און נעמט אַראָפּ פון טויזנטער אידישע קינדער דעם שאַנדפלעק פון פולשטענדיקער אומוויסנהייט וועגן אידישקייט, און קינדער אין די הונדערטע, אינגלעך און מיידלעך, כן ירבו, האָבן דורך אייער גוטער ווירקונג אָנגעהויבן צו באַקומען אַ כשר'ן חינוך.
417די אַרבעט וועלכע איר טוט אויף דעם געביט, איז די גרעסטע צדקה רוחנית לעניים בדעת, און אַן ענין פון הצלת נפשות ממש. פאַר אַזאַ מצוה, בפרט אַז זי קען ניט געטאָן ווערן דורך אַנדערע, איז קיין זעלבסטאָפּפער ניט צו גרויס.
איך האָף, אַז איר וועט זען זיך אָנצושטריינגען לויט אַלע מעגליכקייטן צו פאַרגרעסערן און אויסברייטערן אייער אַרבעט, פאַרגרעסערן די צאָל קינדער און ערטער פון „שעות ללמוד הדת" אונטער אייער פּראָגראַם, כדי צוריקצובריינגען די פאַָרלויפיק נאָך אָפּגעפרעמדטע אידישע קינדער צוריק צו זייער מקור אין תורה און אידישקייט.
איך וויל אויך האָפן, אַז די ברייטסטע קרייזן פון באַוואוסטזיניקע אידן, מענער און פרויען, וועלן אָנערקענען זייער פליכט און זכות צו שטיצן אייער אַרבעט מיט אַלע מעגליכקייטן.
בזכות פון הצלת נפשות פון אידישע קינדער זאָלט איר און אייערע מיטהעלפער און שטיצער זיין געבענטשט פון השי"ת אין אייער אַרבעט און אין אייערע פּערזענליכע ענינים אין אַלעס וואָס איר דאַרפט, לויט דער ברכה פון רבי'ן, כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בגשמיות וברוחניות.
בברכת הצלחה רבה
6
ברוקלין, נ. י.
לכל מוקירי החינוך הכשר ובפרט לאנ"ש
ה' עליהם יחיו
צו דער חגיגה פון דעם צע־יאָריקן יובל פון דער גרינדונג און עקזיסטענץ פון אירגון בתי הספר לנערות „בית רבקה", אונטער דער אויפזיכט פון „מרכז לעניני חינוך" און פון די מוסדות הק' געגרינדעט דורך כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,
קום איך דערמיט אויסדריקן מיין באַגריסונג און ברכה צו אַלע עסקנים, פריינט און שטיצער וועלכע האָבן מיטגעהאָלפן אין דער אַנטוויקלונג און אויפבליאונג פון די דאָזיקע מוסדות הק', ובראשם הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי ציבור418באמונה בעל מרץ ורב פעלים וכו' . . . אַ דאַנק זייער אונערמידלעכער און איבערגעגעבענער אַרבעט, האָבן זיך די דאָזיקע מוסדות קונה שם געווען מיט הונדערטער תלמידות, וועלכע זיינען דערצויגן געוואָרן אין דעם גייסט פון תורה מיט יראת שמים און מידות טובות, אַ נחת פאַר די עלטערן און אַ שטאָלץ פאַר אַלעמען.
ביום ג' לחדש כסלו הבע"ל, קומט פאַר, בעזהשי"ת, די חגיגה פון צן־אריקן יובל פון „בית רבקה". וויל איך זיך דערמיט ווענדן מיט אַ קריאה של חיבה והתעוררות צו אַלעמען וועלכע האַלטן טייער די יסודות פון תורה־אידישקייט, ואנ"ש בפרט:
עס איז אַ חוב קדוש צו שטיצן די מוסדות החינוך „בית רבקה", און יעדער איינער, מאַן און פרוי, דאַרף עס האַלטן פאַר אַ גרויסן זכות צו נעמען אַ פּערזענליכן אָנטייל אין דער חגיגה, און צו העלפן מיט אַלע מעגליכקייטן, בעושה ומעשה, דעם קיום פון די שוין עקזיסטירנדע „בית רבקה" שולעס, און דער דערעפענונג פון נייע.
אין דער איצטיקער צייט, ווען די דאָזיקע מוסדות ראַנגלען זיך פאַר זייער קיום צוליב עקאָנאָמישע שוועריקייטן, איז יעדע הילף ניט נאָר אַ שטיצע, נאָר אויך אַ רעטונג, — די רעטונג פון אַ העכסט וויכטיקע פעסטונג פון חינוך הבנות על טהרת הקדש.
דער אויבערשטער בלייבט ניט קיין בעל־חוב, און אַלע וועלכע טוען און העלפן אויפן געביט פון חינוך הכשר, ובפרט די אָנטיילנעמער און מיטהעלפער פון „בית רבקה" וועלן זיכער געבענטשט ווערן פון השי"ת בהמצטרך להם בגשמיות וברוחניות.
בברכת הצלחה מרובה בעבודתם בקדש
ורב טוב גשמי ורוחני
6
במענה על מכתבו,
א. מה שמזכירים בכל חדש את חברי „מחנה ישראל" ע"ד התחייבותם בעשית ד' פעולות הוא מפני שגדול ענין הזירוז. ועי' ספרי נשא ובמד"ר פ"ד אין מזרזין אלא למזורזין. ובתו"כ ר"פ צו — הובא בפירש"י עה"פ — צו את אהרן, אין צו אלא ל' זירוז*, וכהנים זריזים הם (שבת כ, א).
419ב. ההערה שענין דהצנע לכת מה יהא עליו. — הנה פשיטא שא"צ להודיע ע"ד כל הפעולות וד' פעולות מספיק — וגם זה נודע אך ורק להנהלת „מחנה ישראל" — ובטח הנשאר נעלם מרובה על הגילוי, כי ד' פעולות במשך חודש ימים הוא דבר מועט ביותר — ורק מפני שרצו לקבוע תרומת חבר שוה לכל נפש, הסתפקו בד' פעולות, —
וקרוב לודאי, אשר אלו שאין אצלם כ"א ד' פעולות במשך חודש שלם, הרי לולי ההזכרה וההודעה לההנהלה, גם זה לא היו עושים. אלא שנכנסים בכלל לעולם יעסוק כו' שמתוך כו' (פסחים נ, ב) ובתוד"ה העושה (ברכות יז, א) פי' שהוא ע"מ שיכבדוהו. — ובהל' ת"ת לאדה"ז ד' ג' פי' במדרי' יותר נמוכות. ועייג"כ סש"ב ספל"ט.
ג. מה שהעיר שזה ממעט בענין דלשמה. — הנה בארבע פעולות במשך חדש אין במה להתפאר,
כשיביא בחשבון המבואר בדא"ח אשר ימים יוצרו ולא אחד בהם, שבכמה ימים, שזמן הוא אבידה שאינה חוזרת, לא המשיך בחי' אחד (עי' לקו"ת ס"פ שלח). בה בשעה אשר הימים נוצרו וניתנו לאדם, בכדי שבכל יום ימלא שליחותו למטה, שיהי' ולו — בוא"ו — אחד בהם כמ"ש בכ"מ ומהם בד"ה טוב לי תורת פיך תשג"ה* (וכאן מפרש עפ"י הקרי ובלקו"ת הנ"ל ע"פ הכתיב. ועי' גם בפירש"י שמביא ב' פי'. ועייג"כ סוטה לא, א). ובודאי שמע מה שדבר כ"ק מו"ח אד"ש בסעודת שמע"צ דהאי שתא*** בענין אַ איד איז אחד וסיים דער אחד דאַרף זיך הערען ניט נאָר באַ זיך נאָר פועל'ן אויך אויף אַנדערע.
ובפרט כשישים אל לבו, שבכל יום ויום מרובה קללתו משל חברו (סוטה מט, א), וא"כ פשיטא שבמדה טובה צ"ל אצלו אדרבה תוספת עילוי בכל יום לגבי חברו, שילך מחיל אל חיל בעוה"ז. — וי"ל שזהו שבסוטה מסיים ועלמא אמאי קאי מקיים אקדוש השם ות"ת (עיי"ש ברש"י), שהוא מתאים לענין ביהכ"נ ובהמ"ד, שזהו ההליכה דחיל אל חיל (סוף ברכות). אלא דבסוטה קאי בכללות העולם — עלמא אמאי קא מקיים — ולכן צ"ל ענין שכל ישראל שייכים בו קדושא כו' משא"כ בברכות דקאי ביחיד. —
והשי"ת יזכנו לימים שלמים שאז יהי' את מספר ימיך אמלא (עי' תו"א ס"פ משפטים) שי"ל שזהו כעין ענין תשובה שלמה שעל ידה באה הגאולה שלמה.
420בטח ידוע לכם בפרטיות אודות עבודת ה"מרכז לעניני חינוך" אשר יסד כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א זה יותר מכשנה ודו"ח בקצרה נדפס ג"כ בהקריאה והקדושה תשרי־טבת תשג"ה.
והנה אחד מעקרי עבודתו הוא מקצוע חנוך בנות ישראל, אשר מכמה סבות רבה בו העזובה, ובפרט: יסוד בתי ספר בשבילן — בשם „בית רבקה" או „בית שרה" — ויסוד „מסבות שבת" לילדות.
בהתאם להרצאת מנהל המרכז, הרב ח. מ. א. חדקוב שי' מבקורו ב . . . החליט המל"ח ע"ד יסוד כהנ"ל במחנם, ואח"ז, במדה האפשרית, במדינתם גם בעירות אחרות.
ובזה הננו פונים אליכם, שתקחו ע"ע — כלכם, או אחד ואחדים מכם המתאימים לזה ע"פ בחירתכם וחוות דעתכם — עבודה רבת ערך זו. וכלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א „ברית כרותה לתעמולה ועבודה שאינן חוזרות ריקם". —
והנה פרטי תכנית העבודה בזה שונים בהתאם לתנאי כל מקום ומקום, אבל בכללות תתחלק העבודה לשלה מקצועות, והן:
א) יסוד בית ספר לילדות ונערות,
ב) יסוד „מסבות שבת" לילדות,
ג) ארגון שעורים — בצורה של קורסען או שיחות ידידיות — שמטרתם לחנך במשך זמן קצר מדריכות בשביל ה"מסיבות שבת", נואמות ומנהלות תעמולה בין הילדות והנערות ובכלל — אלה שיוכלו לקחת חלק בהעבודה לכל מקצעותי' הנ"ל.
הנסיון פה הורה, אשר יש לקוות להשפעה בחוגים היותר רחבים ולהתנגדות יותר קטנה באם כהנ"ל נעשה מבלי כל תערובת עוד איזה פני' וענין, ואפי' ענין של קדושה, או אפי' שם לווי, וכמו שגם כאן המל"ח הוא מוסד בפ"ע . . .
(ממכתב כ"ד טבת, הילולא של כ"ק רבנו הזקן, תשג"ה)
במענה על מכתבו מכב ניסן וגלויתו מכז ניסן ומכתבו מח' אייר:
א) משתתפים אנו בשמחתכם לרגלי קנין הבנין עבור הישיבה ושולחים לכם את ברכותינו מקרב לבב.
ב) נהנינו לקרוא במכתבו ע"ד פעולות הטובות שנעשו בע"ה במחנכם בכלל, ובפרט מה שנוספו תלמידים לישיבה, הרושם הטוב מהאספה הפומבית, ויסוד „מסבות שבת" לנערים ולנערות.
421ג) טוב מאד שהתחלתם כבר לדון ע"ד יסוד „בית רבקה" והבה נקוה כי הרצון הטוב יצא בע"ה מן הכח אל הפועל בהקדם הכי אפשרי.
ד) ע"ד סדר ההנהגה במסיבות שבת יוכלו להודע מאלבום ששלחנו לו, מהדו"ח ע"ד מסבות שבת אשר שלחו לו מכבר ומהאינסטרוקציות למדריכים ולמדריכות אשר שלחנו לכם.
ובאם יש לכם שאלות מפורטות הנה נא לכתוב לנו אודותן . . .
על יסוד מה ששמעתי ע"ד כת"ר ומהותו, הנני כותב בלי הקדמות, — בודאי ידוע לכת"ר בפרטיות ע"ד עבודת „מחנה ישראל" ו"מרכז לעניני חינוך" אשר נוסדו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א זה מכבר, וכמה מפרטי עבודתם וסניפי' נתבארו ב"הקריאה והקדושה", בשיחת כ"ק אד"ש, בקובץ „היום יום" ועוד. — מובן מאליו שאין כוונת המייסד שיסתפקו מחנ"י ומל"ח בעבודה בארצה"ב ובקאנאדא, בלבד, כ"א שימצאו אנשים המתאימים לרוח הפרוגרם הנ"ל במקומות שונים, ואנשים אלו יקחו על שכמם העבודה במקום דירתם, בעצמם ובהתעוררות מכיריהם שיסייעו בידם. — והנה איזה פעמים כתבנו לכת"ר ע"ד עבודה במקצועות הנ"ל, ולא נתכבדנו במענה. ובאשר עתה הזמן גרמא באתי בזה עוד הפעם, והוא: א) סיום ש"ס משנה בע"פ נקבע ליום א' טו"ב סיון ואז יעשו גם הגרלה לשנה הבע"ל המסתיימת א"ח השבועות תד"ש. — מטרת חברת משניות בע"פ נתבאר היטב בקובץ מכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א השני, אשר בטח הגיע לידו זה מכבר — ומפני ריחוק המקום שא"א לעורר את כאו"א מכאן הננו להציע לפניו שיקח ע"ע ריכוש חברים לחברה זו, ויחלקו ביניהם ש"ס משניות בע"פ, אם בהשתתפות עם ידידינו אנ"ש ב . . . אשר עשו כנ"ל עוד בשנה שעברה, או בחבורה בפ"ע, ובאופן שיקבעו הסיום ליום אחד הוא אחה"ש תד"ש, ות"ח אם יודיענו מפעולות הטובות בכל זה. ב) במשך הזמן הו"ל פה כמה מעניני דפוס, וגם בזה הכוונה שיתפשטו בין השדרות היותר רחבים, — וידוע הדיוק בל' יפוצו מעינותיך חוצה, חוצה דוקא (עיין שיחת שמח"ת תר"ץ אות ל"ב). — והצעתינו לפני כת"ר לקחת על שכמו הטרחא למצוא איש המתאים שיתעסק בהפצתם ומכירתם (שלא יהי' אסיא דמגן מגן שויא) למען אשר באופן כזה יגיעו לאנשים רחוקים ג"כ, וכדי שלא לעכב הדבר נשלח לע"ע — ע"ש כת"ר — עשרה מכל מין, ומטובו להודיע מקבלתם, ות"ח מראש אם יענה בהקדם על כל הנ"ל . . .
422. . . מענין אותנו לדעת ע"ד פעולותיו בשדה „מחנה ישראל" ואף שבימי הקיץ כמ"ע טרוד ביותר, בכ"ז הנה בטח יוכל להשתמש ברגעים שנפגש בקיץ עם רבוי אנשים שאינו רואה אותם בימי החורף, כדי לעוררם על איזה ענינים של חיזוק היהדות, וגם מעט דברים היוצאים מן הלב ונכנסים — לכן — אל הלב, משפיעים בע"ה הרבה, ובזמן מוקדם או מאוחר יכולים לראות את הפירות הטובים . . .
איך וויל דאָ אויסדריקן מיין דאנק פאַר אייער באַזוך אין „מרכז לעניני חנוך".
עס האָט מיר זייער געפרייט אייך קענען צו לערנען און דרוכצוריידן זיך וועגן די אַקטועלע פּראָבלעמען פון דעם אידישן חנוך אין אַמעריקא.
איך בין זיכער אַז דער געשפּרעך וועהרנד אייער באַזוך באַ מיין שוויגערפאָטער כ"ק אדמו"ר שליט"א, וועט האָבן באַ אייך אַ פאָרזעצונג אין פּראַקטישער אַרבעט לחנוך היהדות.
אין מדרש פון דער היינטיגער סדרה ווערט געבראַכט לא הי' העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא — בשביל המשכן ובשביל ביהמ"ק.
דער מוסר השכל באַ יעדער מענשען איז, אַז דער טאַלאַנט מיט וועלכן דער אויבערשטער האָט אים באַשאָנקען איז נברא בשביל המשכן ובשביל ביהמ"ק וואָס באַ יעדען אידן אין הארצן, און נאָר בזכות זה איז ראוי להשתמש בו בעולם אויך.
האָפענדיג שטייען מיט אייך אין קאָנטאַקט פון ענינים של עבודה בפועל.
אייער
בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה
6
בטח קבל כת"ר המברקה של נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א מליובאַוויטש, והעתקתה באידית מוסג"פ.
בתור יו"ר ועד הפועל של המרכז לעניני חנוך ושל מחנה ישראל הנני בזה לכפול ברכתנו, ברכת שלום עליכם וברוכים הבאים, בשם כל חברינו.
423ע"פ פקודת נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א שלחנו לכת"ר ע"ש משרד המחנה חבילה של ספרי לימוד וקריאה והירחון „הקריאה והקדושה" אשר ישמשו יסוד הגון בעד ספרי' ע"י ביהכנ"ס של המחנה. גודל ערכם ותועלתם של עניני דפוס אלה הן יראה כת"ר ויווכח.
כאמור במברקה של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א לכת"ר וכן במברקה לראש המחנה, וגם במברקות שיצאו ממשרדי המרכז לעניני חנוך ומחנה ישראל, רוצים אנו לשגר ב"כ ממוסדות אלה לבקר את כת"ר ואחב"י הפליטים, ולהוודע על אתר כיצד נוכל להושיט יד עזר וסיוע לאחב"י הפליטים במחנה בשדה החנוך והחזקת היהדות בכלל.
מוסדות מרכזיים הנ"ל העומדים תחת נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א כבר הצליחו בעזהשי"ת לפעול גדולות ונצורות באה"ב וקנדה ביסוד מוסדות חנוך כשרים ובהוצאות ספרי למוד וקריאה ברוחה של תורה בלה"ק, באידיש ובשפת המדינה, ובטחוננו גדול אשר גם במחנם נוכל בעזהשי"ת לפעול בזה עצהיו"ט.
ובאשר ראש המחנה, מר . . . אשר פנינו אליו באופן רשמי לאפשר ביקורנו בהקדם, בטח טרוד בענינים שונים, מן הראוי אשר כת"ר מצדו יפנה אליו בשם כל הפליטים לעוררו להחיש לנו רשיון הביקור במחנה, כדי שנוכל לדבר את כת"ר ארוכות וקצרות בכל הענינים הנ"ל הנוגעים לטובת אחב"י הפליטים.
מקוים אנו לשמוע מכת"ר בהקדם. בפ"ש לו ולכל אחב"י במחנה, וברגשי ברכה וחיבה.
מוסג"פ הקונטרס לב' ניסן שזה עתה הו"ל ומכ' כללי ממחנ"י ומכ' כללי ממל"ח. והם לזכות בהם את הרבים.
ובל"ס אך למותר להעיר לדכוותי' על גודל הנחיצות בעשי' בפו"מ בהנ"ל, וגם בנוגע למצבו של המל"ח, שימי הי"ט מסוגלים גם לזה.
ולבשו"ט אקוה.
הגאולה האמיתית
424בתודה הננו לאשר את קבלת מכתבו מר"ח מנ"א בצירוף ההמחאה על סך מאה ושנים עשר דולר, ו50 סענט, להוצאות ההדפסה של שיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א בימי חה"פ תשג"ה.
גם מכבוד הוו"ח אי"א נכבד ונעלה . . . קבלנו המחאה על סכום כנ"ל, ולכן מוסרים אנו את הכתבים לבית הדפוס ותיכף כשיצא לאור יושלח לו מספר עקז' כפי אשר יודיענו.
נוספת על התודה ברכת מזל טוב, על שזכה בענין חשוב כזה, להיות מן המזכים את הרבים, להאיר בע"ה את נפשם באור דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א ולהתעורר עי"ז לתורה, לעבודה ולגמילות חסדים.
בשני סוגי בני אדם מיושבי אוהל ובעלי עסק, בכמה ענינים גדלה מעלת הבעלי עסק, ובפרט הוא בזה, שמלבד שהם עצמם לומדים תורה — שזהו חוב על כל אחד ואחד כמ"ש בשלחן ערוך — הנה הם נותנים ג"כ היכולת לאחרים לעסוק בתורה, שמפני זה הקדים זבולון ליששכר (רש"י דברים לג, יח. והוא בבראשית רבה פע"ב)
וגדלה עוד המעלה בזה אם נעשה הדבר, חנם בלי פני'.
וזהו ענין אהבת ישראל, לעשות טוב עם יליד עם ישראל אפילו אם מעולם לא ראה אותו (וכמאמר רבינו הזקן, ראה היום יום ע' כה), שאז הרי אין מקום לפניות.
ובפרט שייך זה לכהנים, וכמו שאומרים וציונו לברך את עמו ישראל באהבה דוקא, אשר גם מי שהוא חוץ לבית הכנסת מתברך, אף שאין הכהן יודע מי שם, כדאיתא בשו"ע.
והנה נודע אשר באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא ועל ידי הצדקה חנם
— ואמרז"ל (כתובות נ, א) אשר ההשתדלות שיהי' לאחרים ספרים ללמוד בהם זוהי צדקה —
מקרבת היא הגאולה, אשר על הגלות והגאולה נאמר (ישעי' נב, ג. ועיין סנהדרין צז, ב דקאי בגלות זה) חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו.
וצריך לבקש ע"ז בחסדו חנם של הקב"ה, וכמו שביאר רבינו הזקן (אגרת הקדש ס"ב) שזוהי מדתו של יעקב ולא די לו בהבטחה שהבטיחוהו.
ואז אלקינו אשר אמרו רז"ל במליצתם (סנהדרין לט, א) כהן הוא יברך את עמו ישראל בשלום, זה שלום מלכות בית דוד (במדבר רבה פ' י"א) במהרה בימינו ע"י משיח בן דוד.
בברכה לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה
(ממכתב יום ד', י' לחדש מנ"א, תשג"ה)
425קבלתי ברכתו לשנה הבע"ל וכל המברך יתברך בתוספתו של הקב"ה המרובה על העיקר. זה מכבר רציתי לעוררו על הענין דלקמן, ואשתמש בהזדמנות זו, ובפרט ימי עת רצון למעלה וגם למטה.
רבים במאד המשתדלים לעשות זכרון נצח באופן המתאים לקרוביהם שנפטרו ולהבדיל לאורך ימים ושנים טובות גם לעצמם או לקרוביהם שבחיים, וכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א הראה ג"כ גודל ערך הענין במה שעשה כנ"ל בהדפסתו לזכות הנ"ל כמה ספרי חסידות וציווה להורות בשער הספר שנדפס על זכות פב"פ, כמו שבטח ראה בספרי תורת שמואל שנמצאו ג"כ בפּאַריז, ואחריו החזיקו במנהג זה כמה מאנ"ש.
ובזה הנני להציע לפניו, בהסכמת כ"ק מו"ח אד"ש שגם הוא יקח ע"ע הוצאת הדפסת איזה ספר מספרי חסידות המוכנים עתה לדפוס לזכר נשמת הוריו ז"ל וגודל הזכות וגודל הנחת רוח להנשמות להוצ"ל . . ממלא מקומם ועושה עבודתם בעניני התוהמ"צ בודאי אין צריך ביאור ופירוש לדכוותי'.
מכינים עתה לדפוס א) ספר הצ"צ על שמות ח"א. ב) ספר מאמרי כ"ק מו"ח אד"ש משנת תש"ד־תש"ה ג) המשך ר"ה תש"ח.
הוצאת הדפוס יוכל לשלם במשך איזה חדשים אם קשה עליו הדבר לעשותו בבת אחת, ובלבד שנהי' בטוחים שלזמנים הקבועים יתקבלו הסכומים המתאימים.
ההוצאות לערך הם: של א' או ב' הנ"ל (ואחרי הביאו בחשבון שחלק ההוצאה יתקבל ע"י מכירת הספרים) שני אלפים דולר; של ג' אלף דולר.
אפשר אשר בקראו סכומים הנ"ל יתמה על אשר הנני מציע לו לתת סכום זה, אבל בטוח אני כאשר יתבונן במעט עכ"פ ובהביאו בחשבון אשר זהו לעילוי נשמות הנ"ל . . ויודיע מזה תיכף ומיד לכ"ק מו"ח אד"ש.
און צום נייעם יאָר אַז מען באַווייזט דעם אויבערשטן אַ ברייטן שטעל און מען הויבט אָן אין אַ זאַך פון תורה ומצות ובפרט פון פנימיות התורה גייט שוין אַזוי דער גאַנצער יאָר בגשמיות וברוחניות.
(ממכתב ערב יום הכיפורים, תש"ט)
. . . שמחתי לקרא כי מרגישים גודל האחריות שעליהם וכי קבלו עליהם להרחיב שטח פעולותיהם ולהביא ולהוציא לפועל המטרות של אגודת חב"ד בארה"ק ת"ו. ואם בכלל יקר הזמן, כי ימים יוצרו ולא — ולו קרי — אחד בהם, הרי גדל ערכו ביותר בדורותינו דעקבתא דמשיחא, אשר כפי פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנה זה עומד אחר כתלינו ממש, ובפרטי פרטיות בארצנו426הקדושה ת"ו, אשר עיני הוי' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, וכמבואר באגה"ק סי' יד, שיורד ומאיר מח"ע אור חדש ומחודש שלא הי' מאיר עדיין מעולם כו' מבחי' עליונה יותר כו' ובפרטי פרטיות כן הוא בכל יום ויום כו' . . .
(ג) לדעתי צריך הי' לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.
(ד) לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד, והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה
בנועם קבלתי מכתבם מכ"ב ניסן בו כותבים מפעולותיהם מחדש טבת העבר עד עתה ויה"ר מהשי"ת שיתן בלבם את ההכרה הנכונה המתאמת לדרישת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר שמענו מפי' ק' לא פעם ולא שתים אשר מדת ההסתפקות בהעבודה הנעשית והשביעת רצון מזה צריכים להיות זהיר בזה ביותר שלא ישתמש בזה דער קלוגינקער לשפוך רוח תרדמה וחלישות בהעבודה המוכרחת להעשות מכאן ולהבא ולפעמים עוד יותר מזה שמשתמש בזה ג"כ להגדיל את הישות והמציאות ובפרט כשיש לו במה להאחז, היינו שהפעולות הם פעולות טובות הנראות בגלוי ובמוחש, אשר אז ה"ה בא בטענה חזקה ביותר וצריכים זהירות יותר, וכידוע אשר זהו הענין שאמרו (המרגלים) אמת בתחלה שעי"ז הי' להם אחיזה להחליש לב בנ"י מלהיות בבחינת יושבי ארץ ישראל, יושבי — התיישבות ובקביעות, ארץ — שרצתה לעשות רצון קונה, ישראל — (שזוכים להעשות) לי (להקב"ה) ראש, (יעויין בלקו"ת שלח ד"ה אני ה"א בענין מרז"ל כל העונה אמיש"ר הקב"ה מנענע בראשו. דא"ח).
ב) אחרי הקדמה הנ"ל הנה אני מצדי מגלה שהנני שבע רצון (אף כי לא בשלימות) מפרטיות פעולותיהם הטובות (כי הרי בדידי אין חשש שאומר „שישו בני מעיי" על פעולות שטרחו בהם אחרים) ומה שהנני כותב שאינה במדת השלימות כי כפי שמתארים במכתבם רואים בעליל אשר לפי המצב עתה הרי מכל פעולה ופעולה רואים פירותי' ובלבד שתעשה הפעולה באמיתית ובמילא תעשה באופן המתאים ומבלי להתפעל מפני המונעים ומפריעים בשעה ראשונה, ובהתאם לזה הרי יכול הי' להעשות במשך חדשים אלו שבט ניסן כ"פ ככה, ואם בכל תקופה הי' הזמן דבר שאינו חוזר הרי עאכו"כ בתקופתנו תקופת עקבתא דמשיחא אשר כל רגע ורגע יקר427הוא במאד ואפשר למלאותו ולפעול בו גדולות ונצורות פירות ופירי פירות עד סוף כל העולם, עולם לשון העלם.
ג) בטח באלו המקומות שכותבים שעדיין נשאר באמצע העבודה או שלא נראה עדיין תולדות תוצאות ממשית יבואו עוד הפעם בקשור לברר המצב ובטח סו"ס יצליחו, וכהבטחת כ"ק רבינו הזקן אשר בזכות המס"נ שלו, הנה ההולכים בעקבותיו יצליחו בפעולותיהם בתורה ומצות.
ד) בנוגע לפעולות בחוגי בני הישיבות הנה אחד הדרכים בזה שצריך הי' לנקוט הוא החפוש בהחוגים האלו אחרי הבחורים והאברכים מגזע אנ"ש ולהוכיחם — כמובן שלא ברבים — אשר אבותיהם ואבות אבותיהם הורישו להם כחות של דורות חסידם ואם אין משתמשים בכחות האלו מתאים לרצון האבות ואבות אבותיהם, ה"ז היפך ענין כבוד אב וזלזול ברצונם, ואבוד כחות הנתנים מלמעלה מבלי להשתמש בהם וכו' ומי יודע אולי זוהי אחת הכוונות העיקריות מה שנתגלגלו לישיבה פלונית כדי שהם יהיו הצנור דרך בו יאיר שמה, המאור שבתורה זוהי פנימיות התורה שבדורנו זה נתגלתה בתורת החסידות ובטח ימצאו האותיות המתאימות להוסיף בזה לפי רוח ומהלך הנפש של אברך ובחור פרטי שידברו עמו זה
ה) מזכירים במכ' ע"ד קבוץ . . . זה זמן מלפנים הי' שם האברך מר . . . אשר למד איזה שנים בישיבת תו"ת בכאן (אביו הוא יליד אה"ק ת"ו ולמד בישיבת תורת אמת) מהראוי למסור לו פ"ש ממני ולעוררו ולתבוע ממנו שהוא צ"ל מהראשונים בהפצת המעיינות בסביבתו.
ו) מ"ש ע"ד הוראות מפורטות בעבודתם הנה קשה לתת הוראות מפורטות בריחוק מקום כ"כ, וכידוע פסק רז"ל שהכל לפי תנאי המקום והזמן ובלבד שתהי' נשמרת הנקודה ובכל פעולה ופעולה תהי' נוכח פניהם הכוונה העיקרית שהיא קירוב לבן של בנ"י לאבינו שבשמים וביחוד על ידי תורת החסידות הכללית ותורת חסידות חב"ד דרכי החסידות ומנהגי החסידים.
ז) מ"ש שאפשר יוכלו להשיג סיוע בהעבודה שלהם מ . . . אבל אז יצטרכו בכל מודעה ופרסום לציין השיתוף . . . וכו' הנה פשוט שבתנאי כזה א"א להם לקבל כל תמיכה, ותמי' גדולה בעיני על שדורשים תנאי כזה מהם, מובן שכאשר מקבלים סיוע כספי מהיושר הוא לתת דו"ח שהוציאו את הכסף להמטרה בשבילה ניתן הכסף אבל אין להשתמש בזה בתור לחץ, שלכן יוכרחו לפרסם בכל מודעה איזה שתהי' אם ע"ד לימוד החסידות אסיפה התועדות וכו' שיתוף . . .
ח) נהניתי לקרות במכ' ע"ד שפרסמו תוכן מכתבי הכללי לחג הפסח) וכן הדפיסוהו במכ"ע החרדים, ובטח ישלחו לכאן טופסים מהנ"ל (הן ממה שהדפיסו הם והן הקטעים ממכ"ע) ועל להבא הנה מכל ענין של דפוס מטובם לשלוח לכאן שני טופסים ות"ח על הטרחה ובטח הגיע זה מכבר מכתבי הכללי לבני הישיבות** אשר כפי סיומו אף שנכתב בקשר עם חג הפסח תוכן האמור בו — כל השנה זמנו הוא.
428ט) זה מכבר כתבתי שתמה אני אשר אין מתרבה מספר החברים בצעירי אגו"ח ועליהם להסביר לכל הצעירים מגזע אנ"ש אשר אף שהכניסה לחבר לצאגו"ח אין זה ענין של שררה כ"א ענין של אחריות אבל לאידך גיסא גם אם לא יכנסו הרי האחריות מוטלת על שכמם וע"י הכניסה שיעשו חלק מהרבים הנה זכות הרבים מסייעתם וכנ"ל הנה כאו"א מאנ"ש ומגזעם בל"ס אשר מתאים לפסק דין שהאב מוריש לבנו בחכמה וכו' הנה בהם נמצאים כחות שהורישו להם אבות כחות חסידיים, ואלו שלא משתמשים בכחות אלו ומי יאמר כשעובר עליהם בשאט נפש — עון פלילי הוא ובפרט בתקופתנו זו וכנ"ל, והאריכות בזה אך למותר.
י) בדבר שאלת ענין השדור ע"י הרדיו הנה לא כתבו לי חלק הסותר שבזה אשר בטח גם הוא ישנו אף כי לפי ראות עיני כאן הנה מצער הוא ההיזק לגבי הריוח אשר יש לקוות משידור' כאלו ובלבד שיהי' השדור בהכנה הראוי' של זה שצריך לשדר, ונוסח השדור יהי' עליו הסכמת ועד מיוחד לתכלית זה בכדי שיתאים ויהיו בטוחים שמתאים הוא להכוונה.
יא) נכון הדבר במאד מה שהחליטו למצוא בכ"מ דאפשר איזה אנשים על אתר שהם יהיו המפקחים שיעשו כל הענינים מתאים להמטרה ובטח יצליח השי"ת למצוא דרכים המתאימים להביא זה לידי פועל.
יב) נהניתי לקרות במכ' אשר בחרו את הנציג הנוסף משלהם להנהלת אגו"ח וקראו אסיפה משותפת ביחד עם אגו"ח ויה"ר אשר מכאן ולהבא יתחזק הקשר בין צעירי אגו"ח ואגו"ח עד שמקשר (שכמבואר בדא"ח ה"ז שני ענינים רק שנתקשרו) יעשה דביקות היינו שיהיו לגוש אחד לעשות רצון אבינו שבשמים.
. . . נהניתי לקרות במכתבו, שרואה הוא עתיד טוב לפעולות צעירי אגודת חב"ד, אף שבטח צריכים הם עדיין לקבלת הוראות. ובאמת הרי זה הוראה טובה, כי, בכלל, הרי כאו"א מאתנו צריך להוראות, אלא שיש כזה שאינו רוצה לקבלם, או, עוד „גדול" מזה, שכבר נגמרה העלי' שלו והשגשוג, ובמילא נעשה ממהלך — עומד. משא"כ כשצריכים להוראות ומקבלים אותן, ה"ז ראי' ברורה שמקור כחות הנסתרים שבהם חי' ונובע, ומזמן לזמן מוסיפים בפעולותיהם, ועולים מחיל אל חיל. ומה שיש בזה סיבה וגורם מן הצד הנותן להם ההוראה, הנה ע"פ רוב, הוא כמבואר בכמה מאמרים של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע המשל דכריית בור אַרטעדאַני, שפעולת האדם בזה הוא רק הסרת העפר והאבנים וכו' המסתירים ומעכבים התגלות המעין, ומיד כשמסירים דברים המונעים, שהם נמצאים מבחוץ להמים, הרי המעין מצ"ע נובע ומתפשט בכח גדול. וה"ה בנדון דידן, שברובא דרובא, כחות גדולים נמצאים בכאו"א מבני ובנות ישראל, ובפרט אלו מגזע אנ"ש429שזכות אבותיהם מסייעתם, ותכלית ההוראות הוא להסיר ההעלם וההסתר מענינים חיצונים ודברים חיצונים, היינו הרגיליות לא טובות הבאות מצד הסביבה הבטלנות וכו' — ואז המקור מים חיים, נקודת היהדות, פועלת פעולתה במעשה בפועל. והשי"ת יזכה את כאו"א מאתנו למלאות את שליחותו בעבודה הנ"ל, היינו לעשות פרצה בכותל ומחיצת ההפסק בין ישראל לאביהם שבשמים, פרצה נוספת על הפרצה שנעשית ע"י חכמי ונשיאי ישראל דור אחר דור, אשר אז במילא יתפשט האור משני הצדדים, האור דאור א"ס ב"ה מצד זה ואור הנשמה שבישראל מצד זה.
בברכת חג הגאולה, שתהי' התחלה קרובה
לגאולת נפשנו ע"י משיח צדקנו במהרה
ממש
. . . ב) ואתחיל בהנוגע עתה ביותר, והוא באשר נכנסו בחדש אלול, ובטח כבר בא הזמן להכנות הנחוצות לחדש תשרי, הנה בודאי יגשו לעבד תכנית של עבודה מפורטת, ולחלק הענינים, ולסדר העבודה בין כולם, באופן שיהי' סיוע והשלמה מאחד לחבירו. ובכלל, כפי שנהגו בכמה מקומות בשנים האחרונות, הנה מסדרים שני ענינים, אופן אחד, בריבוי מקומות, וגם אופן השני — במקום אחד ובריבוי עם. ובטח, בהשתתפות ב"כ המקצועות והמוסדות כולם, יסדרו את הדבר באופן היותר מועיל.
ג) מובן מעצמו, שאין בזה שלילה כלל וכלל של עבודה גם במקומות אחרים, מלבד אלו המקומות שנמצאים שם בכמות מרובה — כן ירבו —
ד) כמדומה שכבר כתבתי במענה על שאלת אחד, שאם יש אופן לשדר גם ברדיו, נכון הדבר. ופשוט אשר מתחילה צריכים לבחון את נוסח השדור ע"י ועד של איזה אנשים מתאימים לזה.
ה) בהנוגע להפצת דא"ח, הנה לדעתי אין זה מתפקידם של אגו"ח וצעירי אגו"ח להושיב בכל המקומות אנשים שלוחים ממרכזם ע"מ לקבל פרס, ולעורר את האנשים המקומיים — בתמידות, אלא העיקר הוא — ההשתדלות למצוא בכל מקום ומקום איש (או ועד) שיקבל על עצמו הנהלת העבודה השייכת במקום זה, וכן לימוד חסידות ברבים וכו'. ורק במקום יוצא מן הכלל לגמרי, יש לשכור אנשים שיסעו ממקום אחד למקום שני, רצוא ושוב, ולפעול שם מתאים לתכנית פעולות אגו"ח (מלבד שלא יספיקו אמצעים לסדר העבודה הא', שלכן מוכרח לאחוז בסדר עבודה הב', אלא שגם טובת הענין דורשת שהפועל על אתר יהי' מי מתושבי המקום, ורק לפעמים, רחוקים או קרובים, יבוא ג"כ אורח או מעורר ממקום אחר).
430ו) במענה על השאלה אם להדפיס, במכ"ע או ביולעטין וכיו"ב, איזה רשימות ומכתבים מכ"ק מו"ח אדמו"ר שלא נדפסו עד עתה, הנה זה יכניס בלבול וגם אי דייקנות בההוצאה לאור של מאמרי ושיחות וכו' של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולכן על פי הוראתו נתרכז זה בכאן, כיון שבפה אפשר לבדוק יותר בדיוק את ההעתקות ולהשוות להנמצא במקומות אחרים וכו'. ולכן יש לחשוב רק ע"ד ענינים כאלו שכבר נדפסו, וגם בזה לשאול מקודם, כיון שגם בנדפסים נמצאים בהם ענינים שהיתה בהם משנה אחרונה, אף שמשנה ראשונה לא זזה ממקומה . . .
6
. . . נהניתי ממ"ש אודות העסקנות של צעירי אגו"ח בירוש"ת בפורים העבר, ובודאי גם על להבא ינהג מנהג טוב זה להודיע ע"ד הנ"ל. וכל המפרט ה"ז משובח. ולפלא שעד עתה לא קבלתי ידיעות מפעולותיהם הטובות מפורים ועד עתה, ובפרט ע"ד השתתפותם בכינוס צעירי אגו"ח, אשר בודאי היתה במדה המתאימה. ואחכה לבשו"ט.
מקריאת ידיעותיו נשאר רושם, אשר עבודת צעירי אגו"ח, כשמבקרים בבתי כנסיות ומושבים, אין להם תכנית מפורטת מראש, וסומכין על המצב כשיבואו על אתר וכו'. ואף שבודאי א"א לקבוע הפרטי פרטים קודם בואם על אתר, אבל צריך שתהי' תכנית די מפורטת, בכדי שלא יהי' בלבולים ואי סדר וכו'. והרי צריך להזהר, בכל מקום שבאים, ביותר כיון שמביטים עליהם כעל דוגמא מהו צעיר חסיד חבד"י. וכשמוצאים איזה גרעון — יש מקום לחשש שיתלו זה בהכלל, ולא באיש פרטי זה, וד"ל. וכבר ידוע מרז"ל כגון אנא דאי שקילנא וכו' (יומא פו, א).
בברכה שיזכה לבשר תמיד טוב בגו"ר, הן
בהנוגע לעצמו והן בנוגע לחבריו בעבודתו
בקדש
6
בנועם קבלתי מכתבם מכ"ח תמוז בו כותבים ע"ד יסוד סניפם ובחירת הועד.
הנה יה"ר מהשי"ת, אשר חפץ ה' בידם יצליח להפיץ תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' — בסביבתם הקרובה וגם בסביבתם היותר רחבה, אשר הפצה זו תביא אור431וכח וחיות נוספים גם בלימוד הנגלה וקיום המצות בהידור, וכמובן מלשון זהר הק' (חלק ג' קנ"ב עמוד א') שקורא זה בשם נשמתא דאורייתא, שככל שמציאות הנשמה מתבלטת יותר ונראית יותר — מתוסף ג"כ בחיות הגוף בכללותו, ובחיות כל אבר ואבר ממנו. והנמשל מובן.
וע"פ מרז"ל לא המדרש עיקר אלא המעשה, הנה בודאי ימשיכו את כל הנ"ל במעשה בפועל, היינו — הפצה בפועל בהנוגע לאחרים, והמשכת החסידות שלהם — בהנוגע לעצמם — במעשה ממש. ויה"ר, שמתאים ללשון המדויק חפץ ה', שחפץ הוא פנימיות הרצון; תענוג — הרי תהי' גם התעסקותם בחפץ פנימי, אשר פעולות הנעשות מתוך ענג אמיתי — מצליחות ביותר.
בברכת הצלחה בעבודתם בקדש
ישנם* ענינים בתורה שמספיק בהם ה"רוב", שרובו ככולו. וישנם ענינים שלא מספיק בהם הרוב, אלא צריך להיות כולו ממש דוקא. וכמו במצות ד' מינים שצריך להיות אתרוג שלם, לולב שלם וכו' ולא מספיק שיהי' בהם רוב שלם.
בנוגע לעם ישראל, לא מספיק שרוב ישראל ילמדו תורה ויקיימו מצותי', אלא מההכרח הוא שכל ישראל ממש, ילמדו תורה ויקיימו מצותי'. ואי אפשר בשום אופן לותר גם על יהודי אחד.
ואם ישנו יהודי אחד שאינו מתנהג בדרכי התורה, הרי זה נוגע לכל הכלל כולו. משום שישראל ערבים זה בזה. וכמו שאמרו רז"ל שהתורה ניתנה לששים רבוא דוקא, ואם הי' ששים רבוא פחות אחד, יהי' מי שיהי' גם הפחות שבפחותים, לא היתה ניתנת התורה ח"ו גם לגדול שבגדולים, כמו משה רבנו.
ולכן אין לנו להסתפק ולהתצמצם בתוך ד' אמות של יהודים שומרי תורה, אלא עלינו לצאת גם ל"חוץ" ולעשות גם שם כל מה שביכלתינו, ויותר מכפי יכלתינו, עד שנפעול בכל היהודים שיאמרו נעשה ונשמע.
בסדר הנהגת מלחמה ישנן שתי שיטות:
א) כל זמן שהשונא אינו מתנפל, לא עושים כלום כנגדו. ורק כשהשונא מתחיל להתנפל על העיר ויושבי' — לוחמים כנגדו בכדי להגן על העיר, וזוהי מלחמת הגנה.
432ב) לא מחכים עד שהאויב יתחיל בהתנפלותו, אלא מתקדמים ועורכים מלחמה עם האויב, וזוהי מלחמת תנופה.
ושתי מעלות במלחמת תנופה על מלחמת הגנה:
א) בכל מצב ישנו צד חזק וצד חלש. כשהאויב מתחיל במלחמה הוא בוחר אצלו את הצד החזק ואצל יריבו את הצד החלש. אבל במלחמת תנופה אפשר לבחור אצל עצמו את הצד החזק ואצל האויב את הצד החלש.
ב) בכל מלחמה גם כשמנצחים בה, מהרסים ומאבדים משהו, ובפרט שבשעת חירום אי אפשר להנהיג בטוב את משטר הנהגת המדינה כמו בשעת שלום. אבל כשהולכים במלחמת תנופה, אפשר לסדר מקודם היטב את כל הנהגת המדינה, באופן שהמלחמה לא תבלבל כלל להנהגת המדינה, ופעולת ההירוס תהי' רק בשטח האויב.
וככל הדברים האלה הוא במלחמת היראים עם אלה החפשים לעת־עתה (ועיין בסוף הלכות מלכים להרמב"ם שבימי המשיח „יכוף" כל ישראל לחזק בדקה, היינו בדק התורה והמצות) שיש בזה שני אופנים ודרכים: מלחמת הגנה ומלחמת תנופה.
מלחמת הגנה היא: כשהחפשים הולכים לצוד נפשות ישראל למחנם, מתאספים אז וטוכסים עצה איך לעמוד נגדם.
מלחמת תנופה היא: לא מחכים עד אשר הם יתחילו ללחום, אלא אדרבא, הולכים למחנם ומאירים שם באור התורה והמצוה, וצדים מהם נפשות לקרבם לאביהם שבשמים.
וכשם שבמלחמה בגשמיות ישנה מעלה במלחמת תנופה על מלחמת הגנה, בין בניצוח המלחמה ובין בשעת המלחמה עצמה, כך גם במלחמה הרוחנית, שהמעלה במלחמת תנופה היא בשתים:
א) כשהולכים במלחמת תנופה אפשר לבחור את הזמן ואת הענינים שקל יותר לנצח בהם.
ב) כשהאויב מתחיל ללחום, ישנם כאלה שאינם מתנהגים בסדר הרגיל ומתירים לעצמם איזה ענינים קלים — כמו דרבנן והדומים לזה — בכדי לנצח את העיקר, משא"כ בשיטה של מלחמת תנופה לא מאבדים מאומה.
המורם מכל האמור:
אל לנו להסתפק בחוגים שלנו, אלא מוטל עלינו החובה להכנס בשדה האויב אלו האומרים שהם אויבים אותנו ולהאירם בנר מצוה ותורה אור.
וגם כשהולכים פעם ולא מצליחים — אין להתפעל מזה, אלא צריכים ללכת עוד פעם ועוד פעם, וסוף כל סוף ינצחו את המלחמה.
433וכשם שבמלחמה בגשמיות, אחד מטכסיסי המלחמה הוא להכנס בין שורות האויב ולעשות שם מהפכה, שגם אנשים שבפנים ילחמו כנגד האויב, כך הוא גם במלחמה הרוחנית. מאחר שאצל כל יהודי הרי בנפשו פנימה אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות, הנה כשנקודת היהדות שלו תלחם מבפנים ואנחנו נלחם מבחוץ, הנה שניהם יחדיו יבטלו את האויב שבינתים, וינצחו את המלחמה.
וזאת היא עבודת הצעירים בכלל וצעירי אגודת חב"ד בפרט:
לדעת שהצעיר יהי' לאלף. אין לנו לעשות חשבונות כמה חיילים נמצאים אצלנו וכמה חיילים ישנם אצל הצד שכנגד, כי הצעיר יהי' לאלף, ועוד זאת שגם בשורות האויב גופא הרי בנפשו פנימה הוא על צדנו, ולכן עלינו ללכת במלחמת תנופה במרץ ובמסירות נפש, להמשיך בכל המקומות, נר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות.
(משיחת שמחת ביה"ש תשי"ז) ב"ה, בחדש השלישי ביום הזה, ה'תשי"ח.
ברוקלין, נ. י.
להמשתתפים באסיפת היסוד של
צעירי אגודת חב"ד, במאָנטרעאָל,
ד' עליהם יחיו
נעם לי לקבל המכתב בו כותבים ע"ד האסיפה הנ"ל ובחירת ועד הזמני,
ובודאי נגשו תיכף לעריכת תכנית של פעולות ממשיות, והעיקר — שגם התחילו בפעולות אלו.
וכמבואר במכתבי לצעירי אגו"ח דכאן, אשר העתקתו מצורפת פה.
ויהי רצון אשר חפץ ה' בידם יצליח — לעשות במרץ והתלהבות, שהם מסגולת הצעיר, בהחזקת והפצת היהדות בכלל, והחזקת והפצת תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' בפרט.
434ומובן אשר לא רק לצעירים במספר שני חייהם עלי אדמות הדברים מכוונים,
אלא לכל אלו הצעירים ומתלהבים ברגש חי, רגש לב ער להקב"ה, למצות ולגאולה.
ולכל אחד ואחת מבני ישראל ניתנה יכולת זו, כי על ידי התבוננות, אפילו לשעה קלה, בציווי רז"ל שיהיו — דברי תורה וציוויי הבורא ית' — עליכם חדשים, כאילו שמעתם בו ביום,
והרי בכל דבר ודבר ישנו ענין ציווי הבורא ועבודתו, וכהוראת הכתוב: בכל דרכיך דעהו. וכמבואר בארוכה ברמב"ם הלכות דיעות ובטור ובשו"ע אורח חיים סימן רל"א,
הנה כל אחד, ובפרט מאלו המחונכים והולכים בשיטת חב"ד — להתבונן בפנימיות וסתים של כל ענין וכוונתו,
יעמוד בתנועה של חידוש חיות וכחות לפעולה בכל רגע ורגע,
וכדבר משנה, בו מתחיל רבנו הזקן שולחנו באורח חיים: יתגבר כארי,
ובביאור בפרטיות יותר במהדורא תנינא שם (מיוסד על הטור): הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים כו'. עיי"ש.
בברכת הצלחה בעבודתם בקדש בסביבתם
הקרובה וגם בסביבה, שלע"ע, עדיין איננה
ובשמחה ובטוב לבב,
ולקבלת התורה — ובלשון כ"ק מו"ח
אדמו"ר — בשמחה ובפנימיות435ב"ה, תפארת שבתפארת, ה'תשכ"ה
ברוקלין, נ. י.
כבוד כל המשתתפים בהתועדות־חברים־
הכללית למלאות עשר שנים להתייסדות
צעירי אגודת חב"ד
ה' עליהם יחיו
ידועה שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר
עס איז אַ טעות וואָס מען מיינט אַז טאָן אַ טובה כלל ישראל איז שייך נאָר צו רביים, צו גדולים. יעדער איד קען טאָן אַ טובה מיט זיין תפלה ובקשה.
השם יתברך יראה בענינו וישמע שועתינו ויקבל תפלתינו ויביא ישועה כללית לכלל ישראל ברוחניות ובגשמיות.
עס איז דאָך איצט אַ הנהגה למעלה מהטבע, דאָס זעט מען דאָך — איז די צייט וואָס החלש יאמר גבור אני.
עס איז איצט אַזוי ווי מען גייט עולה זיין בהר, אַ הר גבוה, ביז מען קומט נאָענט אין די ד' אמות פון ראש ההר, איז דאַמאָלט דאַרף מען זיך מתגבר זין מיט אַלע כחות אויף צוקומען צום ראש ההר, עס איז דאָך געבליבן מער ניט ווי ד' אמות. און דאַן איז טאייער יעדער גרעזעלע וואָס ער זעט, יעדער צווייגעלע, יעדער שטיינדעלע וואָס מען קען זיך אָן דעם אָנהאַלטן, ביד, ברגל או בגופו, און יעמאָלט איז מוכרח אור להאיר, און אַז מען איז מאיר — איז זייער טאייער דער אור וואָס מען זעט אָן וואָס אָנהאַלטן זיך.
דער משל פון עולה בהר — שטייט אין חסידות משני בני אדם אחד עומד למעלה על ההר ואחד למטה שהעומד למטה צריך לעלייתו להיות בעל כח, ולידע הדרכים, והלבושים יהיו בטוב שלא יסתבך על ידם, אָבער אַז דאָס איז ניטאָ — דאַן436מוז מען גיין מיט מסירת נפש. און דאַמאָלסט איז טאייער יעדער זאַך אָן וואָס אָנהאַלטן זיך און עס איז טאייער דער אור המאיר.
עס איז דער זמן אַז מ'איז לעבן ראש ההר. באמת זעט מען דאָך אַז משיח איז שוין קרוב, ער איז אַהינטער'ן וואַנט און דער וואָס האָט אַ גוטן חוש השמיעה און אַ חוש הראי' איז שומע קולו ורואה, מען דאַרף מער ניט ווי צוגיין דעם שטיקל וואָס פעלט נאָך, דאַרף מען יעדער דבר טוב מייקר זיין ביותר, און מען דאַרף אַ אור להאיר, וואָס אור להאיר איז תורה און הרבצת התורה. אַליין לערנען און מרביץ זיין תורה.
קודם אור היום איז זיך מתגבר דער שלאָף — דאַרף מען זיך מתגבר זיין ניט פאַרשלאָפן די צייט און דאַמאָלס וועט מען אויך זיין אַ כלי אויף מקבל זיין אור היום. דאָס איז מחוייב יעדער איד וויסן און אויך אַז ער באַגעגענט אַ אידן דאַרף ער אים זאָגן: הער ברודער, זאָלסט ניט פאַרשלאָפן פאַר דעם אור היום.
ויהי רצון אשר במלאות עשר שנים להתייסדות צעירי אגו"ח, שלימות (המספר ו)הענין, יתעוררו בכאו"א ובכללות כולם כל עשר הכחות פנימים לפעול פעולתם — לטובתם האמתית של עצמו ושל הזולת — פעולה בפנימיות ובשלימות (והרי השנה תמימה ושלימה),
ע"י העבודה בהכחות מקיפים — האמונה (ובפרט כשהיא בתוקף ההתגלות, וכמו שהי' ביצי"מ) קבעומ"ש וכו' —
שאז הכחות פנימים ופעולתם נצבים וקיימים ומאירים.
בברכת הצלחה בכל האמור
ולבשו"ט בכהנ"ל
437אזכיר* עה"צ שיהי' בהצלחה רבה.
הערה עקרית — התכלית דכל הנ"ל הוא הבפו"מ, כמובן ופשוט. ועפ"ז ג"כ פשוט, שצ"ל ההחלטה לא רק שמחליטים פ' ופ', כ"א וזהו העיקר שזהו ע"מ לקיימן בפו"מ, און דאָס מיינט מען עם און זיך אַליין בפשיטות — ולא בתור מוסר זאָגן אַ צווייטן, נאָר טאָן אַליין, וכדבר המשנה עושין (כ"כ עד שהוא) הרבה (בערך מה שהחליטו והיו) אומרים, ובכדי שהנ"ל יבוא בפו"מ — אחת בחודש יתאסף ועד ממונה ע"ז „לגבות" דו"ח מהבפו"מ (ולא קבלת תירוצים „טובים").
וה ו ב ט ח ניו בכהנ"ל הבא לטהר מסייעין אותו.
438זעלבסט פאַרשטענדליך אַז ווען מען איז מצליח אין דער עבודה הרוחניות — אין דער גייסטיגער אַרבעט — בריינגט דאָס במילא ברכה און הצלחה אויך אין די ענינים הגשמיים — מאַטעריאַלע זאַכען — בנוגע צו איר און דער פאַמיליע שיחיו, און השי"ת זאָל אייך מצליח זיין.
בברכה לכל אחת ואחת היא וכל בני ביתה
שיחיו בהמצטרך להן בגשמיות וברוחניות
6
ברוקלין, נ.י.
נשי ובנות חב"ד סניף קליוולאנד
ה' עליהן תחיינה
ס'איז ערהאַלטן געוואָרען אייער ביישטייערונג פאַר דער מגבית יום הבהיר יט' כסלו, דער באַפרייאונגס טאָג פון רבנו הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, לטובת דעם שכון חב"ד בארצנו הקדושה תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו, און בייגעלייגט דאָ איז די קבלה.
און השם יתברך זאָל העלפען אַז נאָך פילע יאָהרען זאָל יעדערע פון אייך, און דער סניף אַלץ אַזעלכער, טאָן אין ענינים פון מצות, און אין אַ אַלץ שטייגענדען אופן, און ווי אויך די אָנווייזונג פון די טעג פון פורים, וואָס דער נס איז געשעהן דורך אַ פרוי, אסתר המלכה.
און אַזוי ווי דאַמאָלסט, בימים ההם, איז דורך דעם שטאַרקען בטחון און אמונה פון די אידען אין השם יתברך, איז ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר,
אַזוי אויך אין אונזער צייט, בזמן הזה, דורך שטאַרקען זיך אין אמונה און בטחון בהשם יתברך, וועלכער איז דער באַשעפער פון דער וועלט און פירט אָן מיט דער וועלט, זאָל מען אויפטאָן באַ זיך און אַרום זיך אין אידישקייט תורה ומצות און דער אויבערשטער וועט געבן ליהודים אורה ושמחה וששון ויקר.
בברכה צו אַלע מיטגלידערין פון דעם סניף
מיט זייערע פאַמיליעס שי' און מיטנעמען
דער שמחת פורים אויף אַ גאַנץ יאָהר
6439ב"ה, י"ט תמוז, ה'תשל"ג
ברוקלין, נ. י.
ארגון נשי ובנות חב"ד באה"ק ת"ו ע"י מ"צ
ה' עליהן תחיינה
בנועם נתקבלה הידיעה ע"ד האסיפה בהשתתפות נציגות מהסניפים וההחלטה לערוך את הכנס השנתי העשירי בכ"ג מנחם אב בכפר חב"ד.
ובודאי תעשינה כל אחת מהן התלוי בה שיהי' הכנס בהצלחה מירבית בכמות ובאיכות גם יחד, כלומר במספר המשתתפות ובאיכות הענינים והפעולות, והעולה על כולנה שתהיינה תוצאות ממשיות להרחבת הפעולות באופן דמוסיף והולך ואור, וזכות הרבים מסייעתן.
והרי בכמה שטחים, ובמיוחד בחינוך בני ובנות ישראל, חלק הכי חשוב וזכות הכי גדולה לנשי ובנות ישראל, כמדובר ומודגש כמה פעמים.
בברכה להצלחה ולבשורות טובות
מצו"ב העתק מכתב כללי שתוכנו שייך להאמור).
440לקראת חג הגאולה הבע"ל הנה:
מוסג"פ מה שהו"ל בזמן האחרון, ואפשר כדאי לנצלו בשביל נשי ובנות חב"ד כיון שנכתב באידיש ובמילא גם התוכן באופן יותר קל, ואם כן הוא הרי ברשותו לעשות בזה בשליחותי.
בברכה להצליח בפעולותיו
ובברכת חג הגאולה
(ממכתב י' כסלו, תשט"ז) ב"ה, מוצאי חמשה עשר בשבט,
ראש השנה לאילנות, ה'תשל"ד
ברוקלין, נ. י.
בהמשך לביקורי בבית החדש של „מכון חנה",
אביע בזה גודל הקורת רוח והנחת רוח שנגרם על ידי ביקור זה, ות"ח לכל אלו שהשתדלו בזה והביאו לזה, ולה בפרט שהיתה בבנין והשתתפה באירגון הביקור ורו'
ויהי רצון שיהי' בית זה „בית גדול" — ככל הפירקשים שבדברי חכמינו ז"ל בזה, ובנקודה הפנימית, אשר כל באי', התלמידות והמורות והמדריכות וההנהלה שליט"א,
ואתם עמם כל התומכות במפעל זה, בטרחה בגופם ובהשתתפות בממונם, שליט"א,
ילכו מחיל אל חיל בכל עניני טוב וקדושה, מתחיל משלושת המצוות המסורות לנשים — חנ"ה, וגם זה יקרב קיום היעוד בתפלת ונבואת חנה:
עלץ לבי בהוי' גו' רגלי חסידיו ישמור גו'
ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו —
בגאולה האמתית והשלמה על ידי משיח צדקנו.
בברכת הצלחה בכל האמור
ולבשורות טובות בכל הענינים
441בנועם קבלתי הידיעה אשר יסדו „בית חב"ד" במחנם הט'.
ויהי רצון שיהי' בשעה טובה ומוצלחת בכל הפרטים וגדול יהי' כבוד הבית וימלא תפקידו בהפצת התורה ומצותי' באופן דמוסיף והולך ואור, בפעולת חדורות חיים ושמחה, מתאים לתורת חב"ד ומיוסד על אהבת ישראל, ובפרט על פי הידוע שהאהבה המשולשת — אהבת ה' אהבת התורה ואהבת ישראל — חד הוא. וזכות הרבים מסייעת להצלחה מופלגה בכל האמור.
וכן יהי רצון אשר מעיר הבירה היא . . . יתפשט האור והחיות בכל מושבות אחינו בני ישראל בכל המדינה.
ולמותר להדגיש גודל זכותם של כל העושים ומעשים בזה להתברך גם בעניניהם הפרטיים ובכל המצטרך להם ולבני ביתם שיחיו בגשמיות וברוחניות גם ימד
והרי הימים ימים זכאים בכלל, ובפרט יום זה שהוא סיום וחותם תשלומין דזמן מתן תורתנו.
בכבוד רב ובברכת הצלחה
מרובה בכל האמור
(ממכתב י"ב סיון, ה'תש"מ) ב"ה, ב' אדר, ה'תשי"ב
ברוקלין, נ.י.
חבר פעילי המחנה התורתי
ה' עליהם יחיו
נעם לי לשמוע הרצאת באיכוח שלכם בביקורם אצלי, הרצאה על דבר פרטי עבודת הפעילים באה"ק ת"ו וע"ד עבודתכם כאן.
ובמענה על בקשתכם להשתתף במכתב ברכה באסיפתכם שתתקיים ביום א' פ' ואתה תצוה . . . זך כתית למאור, הבע"ל,
יהי רצון מהשי"ת, אשר חדורים תהיו מההכרה העמוקה בהזכות והחובה שהעמיסה עליכם ההשגחה העליונה, בזכותה אתכם לעמוד בקרן אורה זו תורה, הזכות והחובה לעבוד לטובת החינוך הכשר של בני ובנות ישראל בכל אתר ואתר,442ובפרט להיות לעזר לאחיכם באה"ק ת"ו לתקן הנהרסות ולהציל בני ובנות ישראל, וביחוד העולים החדשים, מחינוך של כפירה ר"ל, ולהכניסם תחת כנפי השכינה במוסדות כשרים של תורה ביראת שמים.
בתכנית עבודתכם בטח נכנס גם התפקיד לעסוק בתעמולה, הן בין הנוער והן בין ההורים, אשר כל אחד ואחת מבני ובנות ישראל, בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה על טהרת הקדש. וכבר אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע: חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם.
ויהי נועם ה' עליכם ומעשי ידיכם, להרבות חיל בעבודתכם להחזקת והפצת רוח התורה והחינוך הכשר בפעולות ממשיות ובמסירות הנכונה. וגלל זה ישלח לכם השי"ת ברכה והצלחה בעניניכם הפרטיים, בלימוד התורה ביראת שמים ובללמדה, לשמור ולעשות, ולהאיר את סביבתכם באור תורה ומאור שבתורה.
בברכת הצלחה
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- לקוטי שיחות
- כרך
- חלק כ״ג
- מזהה
- rh-k4zes7jp