אגרת ד

אגרת ד

נחפשה¹ דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'², ונשובה מדרכינו הרעים³, ביטול תורה שתלמוד תורה כנגד כולם⁴, ותפלה שהיא קבלת עול מלכות שמים.

והנה למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה⁵ כו', הרי קבלת עול מלכות שמים קודם אפילו לתורה ומצות. והוא המרומז בפסוק מנורת זהב כולה וגולה על ראשה⁶, הוא ההתבוננות בקריאת שמע, שמע ישראל, להבין דבר מתוך דבר⁷ ולהשכיל בעיני ראי' דבר הנולד מאין ליש, כמאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית⁸, ואי לזאת הוא אחד ממש, אין עוד מלבדו⁹ ממש, כולא קמי' כלא חשיב¹⁰ ממש, רק החשך יכסה ארץ¹¹. ולעתיד לבא כתיב אשר עין בעין נראה כו' ועננך עומד עליהם¹², פי' שלעתיד לבא יתגלה כבוד הוי', ואז יראו שההסתר הי' רק מחמת בחי' עננך המכסה עליו, הם המעכבים הרבים המסתירים על אור הוי' המהוה מאין כו'. וגם המעכבים נקראים עננך, כי ממך הכל¹³, שגם ההסתר הוא ממנו ית', כמ"ש ומבלעדי אין אלקים¹⁴ כו'.

ואי לזאת יצעק מקירות הלב לצאת מהחשך הכפול ומכופל עכשיו בעקבות משיחא, כמ"ש ועקבותיך לא נודעו¹⁵ כו', להיות הוי' אליו יראה¹⁶, שהוא בחי' ראי' חושיית הנמשך לישראל מלמעלה, להיות נקלט אור הוי' בתוך תוכו עד שיהי' בכל לבי דרשתיך¹⁷. ועל ידי זה יבוא לבחי' ואהבת כו' בכל לבבך ובכל נפשך¹⁸ ממש, לבטל כל רצונותיו הזרות, וכנזכר באגה"ק¹⁹ ע"פ להשכילך בינה וכו'. וזהו בחי' ז' נרות המנורה, כי יש אהבה כמים ואהבה כרשפי אש²⁰ וכו', שנים זיתים כו', הנה הזיתים צריכים כתישה וטחינה, הוא בחי' כובד ראש והכנעה, להכניע גשמיות וחומריות הגוף ולבטל רצונות זרות, כמארז"ל לעולם ירגיז אדם²¹ וכו'. והגם כי זהו דבר הקשה, יזכיר לו אשר יום לה' על כל גאה ורם²², אשר ישליך אדם כל חמדת העולם, ומאן דאמר שהקב"ה ותרן²³ כו', כי הכל נתון בערבון²⁴, ומבלעדי בחי' כתישה וטחינה וביטוש הגוף לא תפעול ההתבוננות בנפש לבוא מההעלם אל הגילוי להיות ואהבת כו'. וענין שנים זיתים הוא בחי' ימין ושמאל תפרוצי²⁵, דהיינו בחי' ימין הוא אהבה ושמאל הוא היראה, להיות ירא חטא כירא מדבר המזיק ולברוח מן העבירה כבורח מן הארי, שלא למרות עיני כבודו ח"ו המבין ומאזין ומביט על כל מעשיו²⁶, ואין דבר נעלם ממנו²⁷, ואפילו שיחה קלה²⁸, וכמארז"ל ודע שהכל לפי החשבון²⁹. והצנתרות המריקים זהב³⁰ הוא בחי' שמחה של מצוה, להיות שש ועלז בהוי'. וכל זה הוא קבלת עול מלכות שמים שקודם לתורה ומצות, כי הוא ראשית מחשבתו.

ואי לזאת כל אשר נגע ה' בלבם³¹ ראוי להם לאמץ לבם בגבורים³², למען³³ מה שאנו מצווים ועומדים ומוזהרים מרבותינו נוחי נפש נ"ע לחוס על נפשותינו בענין התפלה, להאריך בתפלת השחר לא פחות משעה ומחצה עכ"פ³⁴, ולהתחיל כולם ביחד ובקול שמעורר הכונה³⁵, ולא לשיח שיחה בטלה ולא להתהלך אנה ואנה³⁶ ח"ו. ואחר כך בענין התורה, לעסוק בתורה ברבים וביחיד כל שעה שאפשר ממש לא יתן דממה ח"ו, וכלשון מארז"ל כל המקבל עליו עול תורה³⁷, דפירוש עול לאפוקי ממה שיוכל למצוא קולות לומר שיצא ידי חובתו בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית³⁸, אבל באמת לא יצא ידי חובתו כשאפשר לו לעסוק כנ"ל, כי אלו דברים שאין להם שיעור³⁹.

והנה ארז"ל אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין⁴⁰ כו', וכתיב הלא כה דברי כאש⁴¹, וכמו שהאש מפעפע את הברזל⁴² כך התורה משברת היצר הרע. ואם כן מאחר שיוצר האדם ועושהו מעיד לו שאין לך רפואה ותרופה אחרת לשבר היצר הרע רק התורה לבדה, אם כן המתחכם כנגדו לומר שיבטל ולא יסור אינו חס על נפשו ממש, וכמו ששמענו כמה דרושים טובים⁴³ מאד, שתורה ותפלה מקבלים דין מן דין. על כן הגם שבודאי עוסקים בתורה כו', אך לא נצרכה אלא להעדפה⁴⁴ וזהירות וזריזות בזה כו'. ואולי ירחם ה' עלינו לגאלינו, כי כל המקבל⁴⁵ כו', ואי אתה בן חורין להבטל ממנה⁴⁶, ואין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה⁴⁷.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org