ל. חובת המחאה כשרואה קבלן עושה בשבילו
ג
והיינו דוקא שרואה, אבל יודע אין צריך למחותעו, דכל שאינו רואהו עביד אדעתא דנפשיה, שהכל תלוי במה שהנכרי רואה מדעת הישראל שאינו מוחה בידו שעושה בלא רשותו. ואפשר דאף שאינו רואהו ממש אלא שהנכרי יודע בבירור שהישראל יודע מעשייתו בשבת ויכול למחות בו בקל, כגון שעובד סמוך לביתו ואינו מוחה בו, אם כן גלי דעתיה דניחא ליה ואדעתיה קעביד. ואפשר דלא אמרינן דעביד אדעתיה אלא אם כן רואהו ממש, שאז מה שהוא עושה בשעת ראייתו אותו הוא מתכוין שתהא לרצון לפני הישראל הרואהו, וצ"ע (קו"א רנב, ז בתחלתו).
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Id
- rh-3vv82ffg
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.